הנושא החם - גיבורים של החיים / עורך מוטי אורגד

 מאז השבעה באוקטובר אנחנו שומעים הרבה על גיבורים. לשמחתנו ולצערנו יש לנו הרבה מהם. לשמחתנו - כי אלה אנשים שהצילו חיים, שעזרו, שתמכו שעשו המון למען אחרים.
לצערנו - כי הגבורה הזאת התגלתה בשעת צורך אמיתי. אנשים שאף אחד לא חשב שהם גיבורים - כולל הם עצמם - התגלו ככאלה במצב חירום.

אבל גבורה היא לא בהכרח מול פני אויב ולא בהכרח מתגלית בזמן מלחמה או איום קיומי כלשהו. יש אנשים שהגבורה שלהם נחשפת באירוע חד פעמי ויש אנשים שהם גיבורים בהתמודדות היום יומית שלהם עם החיים.

כתבו על גיבור, גיבורה או גיבורים שאתם מכירים אישית או שמעתם עליהם או אותם. מדוע לדעתכם הם גיבורים? במה מתבטאת הגבורה?

אל תשכחו להוסיף ברשומה שלכם קישור לנושא זה במדור בשרביט וגם להוסיף קישור לרשומה שלכם בתיבת התגובות כאן למטה.

הכותבים

1. עדי אדלר

2. מוטי אור

הנושא החם - בינה מלאכותית / עורך טליק חרובי

 אני מודע לעובדה שהמושג "בינה מלאכותית" (AI) הוא מושג רחב שכולל בתוכו עולם ומלואו.

האם אתם משתמשים באיזושהו אופן וסוג  של הבינה המלאכותית בעבודתכם או  בתחביביכם ?

אתן שתי דוגמאות מעצמי:

כבר סיפרתי שאנחנו מנסים למצוא כל מיני פריטים היסטורים על הסבים שלנו מ2 בצדדים ונעזרנו  גם ב chat gpt שנתן לנו אינפורמציה לא שלמה, אבל גם הלך למחוזות אינפורמטיביים הזויים, שהביא להבנה שאנחנו צריכים לדעת לסנן את המידע שהוא מציע או לדעת להגדיר מדוייק יותר את בקשתנו. לדידנו מצאנו שיש לעשות ב- AI שימוש מוגבל וביקורתי.

בני הצעיר נמצא בתחילת דרכו כאמן קעקועים, או מקעקע.

בזמנו מי שרצה להתקעקע היה מגיע למקומו של המקעקע אומר לו אני רוצה שתקעקע לי פרפר, בעל המלאכה היה מצייר פרפר ואם זה מצא חן בעיני המקעקע,נחתמה עיסקה.

להפתעתי גיליתי שהיום מקעקעים מצווים להחזיק טאבלט שבו הם מכינים "תיק עבודות" אותו הם מראים ללקוח וחלק מתיק העבודות בנוי על ציורים שהבינה המלאכותית מציעה להם,היא בונה דמות,מציעה חלקים לדמות והמקעקע בונה סוג של פאזל כיד הדמיון הטובה עליו.

כמובן שאלה שימושים פשוטים של הבינה המלאכותית וברור לי שיש שימוש רב ואחר לדברים חשובים הרבה יותר.

למשל, את האנימציה המדהימה הו יצרה בינה מלאכותית:

שתפו איך אתם מתייחסים לאפשרויות הגלומות בטכנולוגיה הזו. האם ואיך אתם משתמשים בטכנולוגיה הזו לתועלתכם.

אל תשכחו לשים ברשומה שלכם קישור לנושא זה במדור השרביט וגם לשים קישור לרשומה שלכם במסגרת התגובות למדור כאן למטה .

רשימת הכותבים

1. אסתי עיני

2. אריק בנדק חביב

3. מוטי אור

4. קנקן

5. עדי אדלר

6. אמפיארטי

הנושא החם - אינדיבידואליות מול קהילתיות בבלוגוספרה / עורך קנקן

בשבוע הקרוב יחול ציון דרך לפרויקט ולאתר פרפרים המלווה אותנו. ציון מועד זה הינו השראה להצגת שאלות לדיון ולביקורת בנושא החם של השרביט השבוע: אינדיבידואליות מול קהילתיות בבלוגוספרה, ככלל ובפרויקט פרפרים, בפרט.

לא מעט שאלות נשאלות כיום:

שאלות לגבי עתידם של הבלוגים בישראל (באוכלוסיה קטנה מאוד יחסית של דוברי וקוראי עברית לעומת אוכלוסיית דוברי האנגלית ברחבי העולם). שהן למעשה שאלות לגבי השרדותם של הבלוגים הנכתבים בעברית במרחב הזמן.

ושאלות לגבי מעמדם של הבלוגים לעומת כתיבה ברשתות החברתיות, כמו:

האם יש מקום לבלוגים כאשר רבים נועלים את הבלוגים שלהם ומעבירים את פעילות הכתיבה שלהם לג'ונגל הרשתות החברתיות?

האם כתיבת פוסטים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק מהווה בעצם תחליף לקהילתיות שאבדה עם התפוררות פלטפורמות הבלוגוספרה הקהילתיות הקלאסיות?

האם פרוייקטים כמו קהילת "פרפרים" והאתר שלה יכולים לגשר בין הפער שבין כתיבה בפלטפורמה עצמאית (הבלוגים שלכם) לבין פלטפורמה בעלת אופי קהילתי כמו פייסבוק (הצעירים מבינכם יגידו שפייסבוק היא כבר עוד פלטפורמה שכמעט אבד עליה הכלח ושאותה החליף הטיק טוק למשל).

האם מגמת המעבר של כוח הכובד מהבלוגים לרשתות כמו פייסבוק ועד לטיקטוק מעידות למעשה על אובדן הקשב של ציבור הקוראים לרשומות/רשימות מקיפות ומעמיקות לטובת פוסטים אינפורמטיבים קצרים (בין אם נכונים או לא מדוייקים עובדתית) וללא עומק רב - לכאורה כדי לקבל "תשומי" גדול יותר או כדי להוביל דעת קהל בשפע "אמונות", שמטבען כאמונות אפשר להפיץ ללא תמיכה עובדתית.

או האם פיצ'ר "הוויראליות" בפלטפורמות החברתיות הוא זה שבעצם מנצח את פלטפורמות הבלוגיה הקלאסית?

התשובה לשאלה האחרונה נתמכת על ידי התופעה שבה נוקטים חלק מהבלוגרים העצמאיים - פרסום תקציר וקישור בדף הפייסבוק (או רשת אחרת) שלהם, לרשומה האחרונה בבלוג שלהם. חלקם אפילו מגדילים לעשות ובפוסט שפורסם בבלוג שלהם מאפשרים תגובות בדף הפייסבוק שלהם בלבד ולא נופלת הלסת שגם הלייקים לפוסט יכולים להנתן רק דרך חשבונות פייסבוק.

מכל אלה, אפשר להניח שהמניע הינו מטרת העל - הרחבת מספר העיניים הקוראות. מטרה זו תלויה למעשה בניצחון המספר - מספר הקוראים מבין המנויים הרשומים בבלוגים לעומת מספר הקוראים מבין "החברים/עוקבים" הרשומים בדף הרשת החברתית. לעומת "התועלת", אין להתעלם מהוויראליות המוטמעת באלגוריתמים של הרשתות החברתיות - אלגוריתמים המעודדים קיטוב, שיסוע ופילוג עם כל הרוע שזולג לחברה שבה אנחנו חיים.

ואולי יש המפסיקים לכתוב בבלוגים כי לאחר סגירת פלטפורמות הבלוגוספרה הקהילתית, רבים מאלה שנאלצו לעבור לפלטפורמות כתיבה עצמאיות מוצאים עצמם ככותבים בשממה בלוגוספרית.

פרוייקט קהילת פרפרים ואתר הבלוגיה ההיברידי שלו הוקם כדי לגשר בין פער התפוצה בכתיבה של האינדיבידואל בבלוגיה לבין "התחושה" הקהילתית לכאורה בכתיבה ברשתות החברתיות. כמו לגשר על פער התפוצה שבין העומק בבלוגיה לעומת הרדידות שמכתיבות הפלטפורמות של הרשתות החברתיות.

הנכם מוזמנים לכתוב כל העולה בדעתכם בנושא הפער שבין אינדיבידואליזם מול קהילתיות בבלוגוספרה, או בהשוואה לעומת הרשתות החברתיות שאתם פעילים בהן. וכן על מקומו של פרוייקט ואתר פרפרים כמגשר על הפער הזה, בפרט.

זו גם הזדמנות להעלות מהי התרומה האישית של "פרפרים" עבורכם, אם בכלל. כמו הזדמנות להעלות כל דבר ביקורת מנומקת ובתקווה בונה, לשיפור פעילות פרויקט "פרפרים" ו/או לאתר שלו.

אל תשכחו לשים ברשומה שלכם קישור לנושא זה במדור השרביט וגם במסגרת התגובות למדור כאן למטה - לשים קישור לרשומה שלכם.

© התמונה לטקסט של הפוסט נוצרה באמצעות DALL-E3

רשימת הכותבים

1. אמפיארטי

2. עדי אדלר

3. מוטי אור

4. קנקן

הנושא החם - פרחים בטבע או ליד הבית / עורך מוטי אורגד

 האביב מתקרב או שאולי הוא כבר כאן ואחד מהסימנים המובהקים של האביב הוא הפריחה - במרץ-אפריל פורחים הרבה פרחי בר בארץ (ובכלל בחצי הכדור הצפוני) וגם לא מעט פרחי תרבות פורחים בגינות.

מה היחס שלכם לפריחה? האם אתם נהנים ממנה? מתעלמים ממנה? סובלים בגללה (אלרגיות...)? יוצאים במיוחד כמו עננת לחפש פרחים נדירים?

כתבו רשומה על היחס שלכם לפריחה,  על הפרחים בגינה שלכם או על פרחים יפים או מיוחדים שראיתם בטבע.

אל תשכחו לקשר את הרשומה שלכם לפוסט זה מדור ולהוסיף בתגובות למטה קישור לרשומה שלכם.

בתמונה - סחלב בשם רצועית רוברט, הפרט היחיד הידוע בארץ...

הכותבים בנושא החם

1. קנקן

2. אריק בנדק חביב

3. עדי אדלר

4. מוטי אור

הנושא החם - תחרות הזמר של האירוויזיון / עורך קנקן

בילדותי, טרם עידן הופעת תשדירי הטלוויזיה הישראלית, אני זוכר שברדיו של ישראל הפרובינציאלית התנגן שוב ושוב השיר של הזמרת פראנס גל מלוקסמבורג, לאחר שזכתה בתחרות האירוויזיון לשנת 1965. 

זו הייתה הפעם הראשונה ששמה של תחרות האירוויזיון נקלטה בתודעתי כילד. שלוש שנים אחר כך, רשות השידור הישראלית החלה לשדר בטלוויזיה את תחרויות האירוויזיון. בימים ההם כשבישראל היה רק ערוץ טלוויזיה אחד, היה לתחרויות הארוויזיון רייטינג עצום. לימים אוהדי תחרות האירוויזיון יוחסו בצדק או שלא בצדק למגזר הלהט"בי. מידת העניין של הציבור הישראלי בתחרויות האירוויזיון עלתה כאשר ישראל הצטרפה בשנת 1973 לתחרות האירוויזיון ובמיוחד כשישראל הפכה למעצמת אירוויזיון בזכיה של "דוז פואה" ארבע פעמים, התעוררה הגאווה הלאומית של הציבור והזוכים זכו לברכה טלפונית אישית של ראשי ממשלות ישראל ושל שרי חינוך ותרבות (שכידוע נזכרים לברך ישראלים רק כאשר הם זוכים בפרס ראשון באירוויזיון, בפרס נובל, או במדליה באולימפיאדה).

בשנים הראשונות השירים הישראלים שהתחרו באירוויזיון היו בשפה העברית, לעיתים עם מילת מוטיב אחת שהיא בין-לאומית. לימים השתחלו לשירים שורה, בית או פזמון באנגלית, עד שבשנים האחרונות כל השירים שהתחרו באירוויזיון היו על טהרת השפה האנגלית.

מאז התנהל במחוזותנו הויכוח הנצחי - רק עברית או לא - בשירים שלנו המתחרים באירוויזיון. מה דעתכם? האם הוא נובע מפטריוטיות או קשור לענייני סיכויי הזכיה, בשל הזרות של השפה העברית לאוזן האירופאית ?

במשך שנים עולות הטענות שהאירוויזיון הוא פוליטי ושקיימת אפליה אנטישמית בשיפוט השירים וכלפי המבצעים שלנו (במיוחד כאשר השיר שלנו אינו זוכה במקום ראשון, כמובן).

הוועדה האירופאית טוענת שמילות השיר ("גשם אוקטובר"), שאמורה לייצג הזמרת עדן גולן השנה, הן פוליטיות ועל כן נדרש תיקון מילות השיר או החלפתו על מנת שהשיר יוכל להשתתף בתחרות. בעקבות, התעורר ויכוח בין האם להתעקש, לעשות ברוגז ולהעדר השנה מהתחרות, לבין אלה הטוענים שצריך לשתף פעולה עם הוועדה ולהתחרות השנה בכל מחיר, דווקא בשל המגמות האנטישמיות כלפינו ובמיוחד בשל התמיכה העולמית החד-צדדית בחמאס במלחמת חרבות ברזל. מה דעתכם בעניין?

הינכם מוזמנים לכתוב כל העולה על דעתכם לגבי תחרות הזמר של האירוויזיון בכלל ולגבי התחרות השנה בפרט.

אל תשכחו לשים ברשומה שלכם קישור לנושא זה במדור השרביט וגם במסגרת התגובות למדור כאן למטה - לשים קישור לרשומה שלכם.

תקציר כל השירים של ישראל שהתחרו באירוויזיון מ- 1973 ועד 2023

משתתפים בפוסטים החמים

1. מוטי אור

2. עדי אדלר

3  אריק בנדק חביב

4.  קנקן