לגמרי במקרה ולגמרי באיחור (כי לא התעדכנתי בחדשות בזמן אמת) שמעתי על האמירה האומללה של שלמה גרוניך לקהל שלו וכמובן שמעתי גם את התגובות השונות לאמירה האומללה שלו.
גזענות ושנאת השונה או הפחד מהשונה אינן דבר חדש או יוצא דופן ואפשר לומר בבטחה שמאז שחר האנושות היא קיימת בצורה כזו או אחרת ולגמרי מאפיינת את בני האדם כקולקטיב.
אני גורסת שגם אם אדם ספציפי כזה או אחר לא לוקה בנטייה לגזענות או לפחות משתדל להתעלות על הנטייה הטבעית שמתעוררת בו מפעם לפעם, אפשר בשקט להכליל שכל בני האדם הם מטבעם גזענים בצורה כזו או אחרת.
וזה הרבה יותר מאשר אנטישמיות או שנאת מוסלמים או עשירים מול עניים, יהודים מול ערבים, דתיים מול חילוניים, ימניים מול שמאלניים, לבנים / מלוכסנים / שחורים ועוד....וכמובן אשכנזים מול ספרדיים או מזרחיים (בגדול - לא אשכנזים) ויש גם תתי גזענויות שנתקלתי בהם כמו רומנים מול פולנים, למשל. כן, אין שום בעייה למצוא גזענות ושנאת השונה ובעיקר פחד או רתיעה ממי שאינו "כמוני" גם בין שכנים, בני משפחה, בני כיתה ועוד.
יש גזענות נגד הומוסקסואלים ויש שנאת נשים ויש....וואי אין לזה סוף.
אבל נסחפתי.
היום אני דווקא רוצה כן להתמקד בנושא האשכנזים מול כל מי שלא אשכנזים, השד העדתי הזה שבכל פעם שנדמה שהנה הוא כבר נעלם ולא רלוונטי, יש מי שדואגים להחזיר אותו לחיים.
ספרו על החוויות האישיות שלכם בנושא הגזענות בארץ או גזענות בכלל, מה דעתכם בנושא ואולי אפילו איך ניתן לרפא את הפצע הפתוח הזה שמתעקש בכל פעם מחדש להיפתח ולדמם על כולנו.
כתבו פוסט בנושא וצרפו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות, ובמקרה הצורך היעזרו בהסברים בפוסט הזה
מאחלת כתיבה מהנה ואחוות אחים לכולנו
 |
| @כל הזכויות שמורות למעריב |
