מזמן לא העליתי נושא למדור השרביט החם, אבל השבוע עלתה לי שאלה שמסקרנת אותי: נושא ההסעות אל שדה התעופה ואיסוף נוסעים ששבו לישראל.
פעם, כשישראלים לא טסו כל כך הרבה כמו היום, היה נהוג שמישהו מהמשפחה, מהשכנים או מהחברים מסיע את הטסים אל שדה התעופה.
היה גם מאד מקובל לנסוע לקבל את פני השבים לישראל.
אני תוהה עד כמה זה עדיין רווח היום.
אני עוד זוכרת כמה גרסאות של אולם מקבלי הפנים בטרמינל 1 הישן, בתקופה שלאחר מתקפת הטרור של שנת 1972. מטעמי בטחון לא איפשרו למקבלי הפנים להיכנס לאולם הנוסעים, וכשהיינו אוספים מישהו מהשדה, היינו נצמדים לקיר הזכוכית הגדול ומחפשים את השבים, ואז יוצאים לקבל את פניהם ביציאה.
אני יודעת שגם היום יש משפחות, שלא רק נוהגות להסיע את קרוביהם לשדה התעופה לפני טיסה, חלקם גם חונים ומחכים איתם ומלווים אותם בכל תהליך הבידוק הבטחוני והצ'ק אין עד לשלב שבו חייבים כבר להיפרד כי נכנסים לאזור ביקורת הדרכונים והדיוטי פרי, אליו מורשים להיכנס רק נושאי כרטיסי העלייה למטוס.
יש עדיין מי שפוגשים את מי שמגיע לארץ בחזרתו מחופשה - או כמו במקרה שלנו כאשר מגיעים לביקור, למשל בני ומשפחתו. אבל כשאנחנו חוזרים מחו"ל אני שמה לב שיש הרבה הרבה פחות אנשים ממה שהיו פעם.
כיום כשאנחנו טסים אנחנו בדרך כלל תופסים מונית, או במקרה של נסיעה קצרה אנחנו נוסעים עם הרכב וחונים בחניון הטווח הארוך.
היום יש את האופציה לנסוע ולחזור מנתב"ג ברכבת, אלא אם הטיסה כמובן בשבת.
מעניין איך זה אצל אחרים - האם מישהו מסיע אתכם?
האם נוסעים במונית או אולי ברכבת?
האם מישהו מקבל את פניכם?
והאם אתם עצמכם מסיעים או מקבלים את מי שנסע או חזר?
כיתבו פוסט בנושא ואל תשכחו לכלול בה קישור לפוסט הזה במדור השרביט החם וגם להוסיף קישור לפוסט שלכם בתיבת התגובות למטה.
 |
| *כל הזכויות שמורות לאתר passport news |
 |
| *כל הזכויות שמורות ל-ynet |
