יוני 24, 2022

מדור השרביט החם: דברים שתמצאו אצלי בתיק

אני בחו"ל וכמו תמיד לקראת הנסיעה  - בנוסף לאריזת המזוודה - הכנתי לי את התיק שאותו אני נושאת עלי.

אני מייחסת חשיבות רבה מאד לדברים שאני מכניסה לתיק, כי הם אמורים לשמש אותי בכל מקרה שיצוץ ככה פתאום על הדרך. 

גם כשאני לא בנסיעה אלא בשיגרת חיי, תמיד חשוב לי לוודא שיש עלי בתיק את כל מה שאני עשויה להזדקק לו.

ויותר מכך.

בדרך כלל יהיו אצלי בתיק גם דברים שאחרים עשויים להזדקק להם.

כך יש עלי תמיד ארנק כמובן אבל גם משקפי שמש ומברשת.

יש לי מסיכות (כן כן אני יודעת שרוב האנשים כבר לא עוטים מסיכות) וכמעט תמיד יש לי גם מסיכות רגילות (למקרה ש-T או מישהו אחר יצטרך) וגם מסיכות "ילדים" כי זה מה שהכי מתאים לי לשימוש. ולמקרה שאחד הנכדים יצטרך.

יש עלי מגבונים רגילים ומגבונים לחים. יש לי שפתון ויש לי קרם ידיים (שזו בעצם שפופרת קטנה של קרם גוף ממלון כזה או אחר).

יש לי מסטיקים ולעיתים גם סוכריות מנטוס מנטה - כי זה מה ש-T אוהב. 

לפעמים יש לי בקבוק מים קטן. לא תמיד, תלוי לאן אני יוצאת. כשאני טסה הבקבוק ריק כמובן כי לא מרשים להעלות נוזלים לטיסה. ואני ממלאה אותו אחר כך. 

וברור שיש לי טלפון.

כשאני טסה יש לי גם אוזניות (חוטיות ואלחוטיות) ומטענים שונים (לטלפון, לשעון...) ועט כמובן - לעולם אין לדעת מתי אזדקק פתאום לעט. 

באופן קבוע יש לי בתיק לפחות מטבע אחד של 5 שקלים. לעגלה של הסופר כמובן. 

וגומייה - למקרה שאני צריכה פתאום לאסוף את השיער. 

כשאני בארץ יש לי, בנוסף למפתחות של הבית והרכב, גם מפתח לדירה של בתי. למקרה שאוזעק פתאום לבוא לעזור עם הנכדים. 

ויש את ה"ערכה" של אמפי שכל החברים והמשפחה יודעים עליה - שמכילה כדורים נגד כאב ראש ונגד אלרגיה ופלסטר ותחתונית וטיפות עיניים וטיפות אף ו.....נו הבנתם. בטח שכחתי כמה דברים 

לאחות של גיסתי יש בכלל שני תיקים עליה באופן קבוע, ובאחד מהם תמיד יש לה בקבוק מים ופחית דיאט קולה. 

אמא שלי, למשל, הולכת בלי תיק בכלל. ואם יש לה משקפי שמש, מסיכה או כרטיס אשראי - היא צריכה להחזיק אותם ביד או שהיא דוחפת אותם אצל מי שנמצא איתה, שכן יש לו תיק (או פאוץ' - כמו אבא שלי). 

בקיצור - כל אחד והרגלי ה"תיק" שלו - אז ספרו לי מה יש אצלכם בתיק בדרך כלל? האם אתם בכלל הולכים עם תיק? ומה משתנה כאשר אתם יוצאים בערב, לטיול או חופשה, בארץ או לחו"ל? 

או אולי אתם מכירים הרגלים מעניינים של אחרים שנוגעים לתכולת התיק? 

כיתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן

כתיבה מהנה. 

@כל הזכויות שמורות לאתר מורפיוס


יוני 17, 2022

מדור השרביט החם - זריעת קארמה

יש המאמינים בישות עליונה כמו אלוהים ושיטת ה"שכר ועונש" כפי שמופיעים למשל במקרא. 

בתורות המזרח מדובר הרבה על קארמה - שהעקרון שלה, אם הבנתי נכון, הוא שאנחנו בעצם אחראים על מעשינו ושלכל דבר שאנחנו עושים יש או תהיינה השלכות כלשהן מתי שהוא בחיינו (בגלגול הזה או באחד הבאים). 

מי שמאמין בכך מאמין הרבה פעמים שגם דברים שקורים בחיינו הם הבשלה של קארמה עבור מעשים שעשינו בעברנו או בגלגולים קודמים. 

בלי להיות דתיה או מסורתית ובלי להחליט עד כמה אני מאמינה בחוקי הקארמה בעולם, בחרתי לפני שנים לחיות על פי העקרון של זריעת קארמה טובה. אם לא יעזור, לא יזיק. עדיף להיטיב כמה שאפשר עם הזולת, עם העולם וגם עם עצמי (ובלי לפגוע באחרים) גם אם ההשלכות לא תהיינה ברורות לי ולא תבואנה לידי ביטוי באופן חד ומיידי וברור. 

כמו שנאמר - אין סמיכות אירועים בקארמה ולא ניתן לדעת מתי היא פתאום תבשיל. אך בינתיים אני חיה את חיי מתוך הבנה שכל מה שאני זורעת, לטוב ולרע, יבשיל בשלב כזה או אחר. ואני מעדיפה לזרוע טוב, כמה שיותר טוב. או לפחות לא לזרוע רע. 

אני יודעת שרבים מאיתנו כבר פיתחו ציניות וטוענים שכולם כל הזמן מונעים אך ורק על ידי אינטרסים, אין באמת אידיאלים ובעולם שלנו עדיף שכל אחד ידאג לעצמו כי אף אחד אחר לא יעשה זאת. וזה גם די נכון. ובכל זאת - בקטן, באחד על אחד, מתברר שזה לא כזה קשה, ואף מספק בצורה בלתי רגילה, לשאוף לזרוע טוב לב ומעשים טובים. כמה שאפשר. 

אז מה דעתכם? האם הקדשתם לנושא מחשבה אי פעם? האם אתם מסכימים או מתנגדים או שלא גיבשתם דיעה ברורה בעניין? 

כיתבו פוסט בנושא "קארמה" או "גורל" או "מקריות" או "שכר ועונש" או כל נושא שנושק לכך - בעד או נגד או סיפורים שממחישים את העניין. קשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שהסברתי כאן

כתיבה מהנה. 


@התמונה מאתר @pinterest



יוני 10, 2022

מדור השרביט החם - בשר מתורבת - בשורה לטבעונים/ צמחונים ולכשרות?

 לאחרונה התחלנו לשמוע לא מעט אודות הבשר המתורבת. זה שיפותח כולו במעבדה ולא יכלול בשום שלב גידול, פיטום או הרג של בעלי חיים כלשהם. 

עדיין מוקדם אבל במועד כלשהו לא רחוק, אנו צפויים להיות מסוגלים לקנות בסופר המקומי סטייקים בשר טחון ועופות שיוצרו לגמרי במעבדה. 

מדובר במוצרי בשר שזהים לגמרי או כמעט לגמרי במרקם, בטעם ובערכים התזונתיים של הבשר המקורי.

ועכשיו מתחילות להישאל השאלות.

האם את הבשר הזה יאכלו טבעונים? 

האם הבשר הזה כשר לאכילה ובישול עם מאכלי חלב? 

בין אם אתם עצמכם צמחונים או טבעוניים ובין אם אתם אוכלי כל ואוהבי בשר מושבעים - מה דעתכם על הסוגיות האלה?

כתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן 

כתיבה מהנה

@כל הזכויות שמורות לאתר הידען


יוני 03, 2022

מדור השרביט החם - חמים וחמיות / חותנים וחותנות / כלות וחתנים - מתנה או סיוט?

 אלה מבינינו שנשואים או היו נשואים זכו ברוב המקרים לחם/חמות/חותן/חותנת.

אלה מבינינו שילדיהם התחתנו או בחרו בני זוג לחיים זכו בכלות ובחתנים.

הרבה בדיחות נאמרו והרבה דמעות נשפכו סביב מערכות היחסים האלה.

נושא מדור השרביט החם השבוע הוא מערכת היחסים עם אחד או כמה מהם.

ספרו על חם או חמות או חותן או חותנת  - בין אם יש/היתה שם אהבה גדולה ובין אם זה היה אסון. 

ספרו על כלה או חתן (או בן/בת זוג של אחד מילדיכם) באותו אופן.

אם לכם עצמכם אין סיפור כזה על עצמכם אתם מוזמנים לכתוב על היחסים בין אחד מהוריכם או אחיכם/אחיותכם עם החם/חמות/חותן/חותנת/כלה/חתן שלהם. 

כיתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שהסברתי כאן.

כתיבה מהנה

@כל הזכויות שמורות לאתר lovepic.com


מאי 27, 2022

מדור השרביט החם - ערכה של מילה

 מהי ערכה של מילה שנאמרה? שנכתבה? 

מאז ומתמיד אני מתחבטת בשאלה הזאת.

אולי זו "שריטה" שלי אבל אני מייחסת חשיבות רבה מאד למילים שאותן אני אומרת או כותבת. יש לי תמיד הרגשה שאם אמרתי משהו, אני חייבת להיות אחראית על זה. אני לא יכולה סתם ככה להתחרט או להתעלם כאילו זה לא נאמר. אני לא יכולה סתם ככה לשנות את דעתי.

אני לא בטוחה אם ה"שריטה" הזאת היא תגובה לילדות שלי, לדרך שבה הורי התייחסו לכל מה שאמרתי, לעובדה שלמדתי בגיל צעיר מאד שכמו בסדרות הפשע האמריקאיות anything I say will be held against me בשלב מאוחר יותר.......

אבל מזה שנים רבות אני עדה לתופעה שבה כל אחד אומר מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה (וחלק ניכר מהזמן זה גם מוקלט או אפילו מצולם) ושנייה אחרי כן הוא מתכחש לזה או אפילו לא טורח להתכחש. אין שום חשיבות למה שנאמר. אנשים פולטים את השטויות (או לא שטויות) שלהם באופן חופשי בלי להרגיש אחראיים עליהן אחר כך. 

אני משתגעת מזה אבל בין אם זה בחדשות או בכנסת או בכל פלטפורמה אחרת, למילה שנאמרה אין הרבה משמעות. אנשים משנים את דעתם או את הצהרותיהם ומצפים שנתעלם ממה שנאמר לפני רגע או לפני שנה ורוצים שנאמין ונקח ברצינות את מה שהם אומרים עכשיו. עד הרגע הבא שבו יגידו משהו אחר, לעיתים הפוך לחלוטין. 

היום פיתחתי ציניות ברמה כזו שאני כבר לא באמת מאמינה לרוב דברים שנאמרים, וקצת עצוב לי. קצת מתגעגעת לתמימות שלי של פעם. 

מעניין אותי לשמוע איך זה אצלכם. האם גם אתם חושבים כמה פעמים לפני שאתם אומרים או כותבים משהו כי אתם מרגישים אחראים על המילים שלכם?

האם גם לכם קשה כאשר אנשים אומרים דבר ומייד אחרי כן את היפוכו בלי להניד עפעף?

מה ערכה של מילה בעיניכם?

כיתבו פוסט בנושא מכל זווית שנראית לכם מתאימה, וקשרו אותה למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר בפוסט הזה

כתיבה מהנה. 

הציטוט מיוחד ל Abigail Roux ומופיע באתר הזה


מאי 20, 2022

מדור השרביט החם - זיכרון הילדות היפה ביותר שלי

באחד מהפודקסטים שאני מקשיבה לו בזמן הליכת הבוקר הזכיר אחד המרואיינים את "זיכרון הילדות היפה ביותר שלי" וחשבתי שזה נושא מעולה למדור השרביט החם.

העלאת זיכרונות ילדות יפים עשויה להעלות חיוך על פנינו ולעניין ולשמח גם את קוראינו. 

אז קדימה - נסו להיזכר בזכרונות ילדות נעימים ויפים ולברור מתוכם את ה-זכרון ה-יפה ביותר - כיתבו עליו פוסט וקשרו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן.

כתיבה והיזכרות מהנה :) 

נ.ב. עם כל שאלה, בקשה או הערה ניתן גם לפנות אלי במייל אל hwparparim@gmail.com וכמובן אשמח אם תציעו נושאים נוספים וחדשים למדור

@כל הזכויות שמורות לאתר YNET


מאי 13, 2022

מדור השרביט החם - מי אני בעיני אחרים?

בפוסט האחרון שלה, סיפרה עדי בזווית חדשה ושונה על הטיול שלה בניו זילנד לפני הקורונה והעלתה שאלות ותהיות לגבי היחס שקיבלה ממשתתפי הטיול ומדריכיו, וחשדות לגבי ההתרשמות שלהם ממנה.

בעצם אף אחד מאיתנו לא יודע באמת מה חושבים עלינו האחרים סביבנו בכל רגע נתון - בני משפחה, חברים, מורים ומדריכים, עמיתים לעבודה, שכנים או אפילו נותני שירות. 

רוב הזמן אולי אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה דעתם אבל אין לנו באמת מושג איך הם רואים אותנו. 

בספרו האחרון של אופיר טושה גפלה יש סיפור אחד בשם "המלכה השקטה" שבו הוא דן בסוגיה הזאת של "מה אחרים חושבים עלי, מה אחרים אומרים עלי מאחורי הגב". זו סוגיה שעלולה לטלטל את עולמו של כל אחד, אם תהיה לו פתאום גישה למידע הזה.

זוכרת שבאחת משיחות הנפש שלי עם T הוא סיפר לי איך באחד מקורסי הפיקוד בצה"ל (כנראה בשאלון הסוציומטרי) הוא גילה להפתעתו מה חושבים עליו, איך רואים אותו כפחות אינטליגנטי וחכם ממה שהוא בעצם החשיב את עצמו. זה די זעזע אותו, ובצדק. 

במדור השרביט החם השבוע אני מבקשת שתכתבו על הנושא הזה מכל זווית שנראית לכם.

איך לדעתכם רואים אתכם אחרים, למשל. אפשר לדמיין שיחה דמיונית בין אנשים שמכירים אתכם שמדברים עליכם מאחורי גבכם. או ספרו אנקדוטה שקשורה לנושא הזה בדרך כלשהי.

כיתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן. 

כתיבה מהנה. 

@כל הזכויות שמורות לאתר סרוגים


מאי 06, 2022

מדור השרביט החם - חברים או קוליגות?

יש סיפור שכבר הפך אצלנו במשפחה לבדיחה, איך לפני הרבה שנים, כשבעלי והשותף שלו עדיין היו מנהלים שכירים בחברת קייטרינג של מישהו אחר ובתי בת העשר'ה היתה באה לעבוד אצלו בבר בחופשים מבית הספר, ניגש אליה אחד מהעובדים שלהם ואמר לה שהוא חבר טוב של אבא שלה.

בתי הביטה בו במבט מזלזל משהו ופלטה "לאבא שלי אין חברים, יש לו קוליגות". 

ובאמת במהלך שנים רבות בעלי, שבילה את רוב שעות היממה ואת רוב ימות השבוע בעבודה, לא תיחזק מערכות יחסים חבריות. מי שהיו "חברים" שלו היו מי שהוא עבד איתם בפועל בכל רגע נתון. לא היה לו זמן לחברים. בקושי היה לו זמן למשפחה. 

עם רוב החברים שהיו לו בתיכון, בצבא ואחר כך בלימודים הוא לא השכיל לשמור על קשר, ונראה היה שזה גם לא ממש חשוב לו. 

יש אנשים ששומרים על קשר עם חבורה קבועה לאורך שנים - בין אם החבורה התגבשה בילדות או בנערות, בצבא או באוניברסיטה, במקום עבודה או כקבוצת הורים בגן של הילדים או שכנים - יש אנשים שנפגשים באופן קבוע עם קבוצה של חברים. 

יש כאלה שיש להם חבר או חברה הכי טובה שמלווים אותם שנים. עשרות שנים.

יש כאלה שמחליפים חברים מידי תקופה אבל שבכל רגע נתון יש להם את החבר או החברה "הכי טוב/ה" שאיתם מבלים או משוחחים או עוסקים בפעילות כלשהי שמשותפת לשניהם. 

אז איך נראים חיי החברה שלכם? איך הם נראו בילדותכם, בצעירותכם? מה השתנה כאשר התחתנתם, התגרשתם, הפכתם להורים, החלפתם מקום עבודה או מגורים? 

כתבו פוסט בנושא חברויות וחברים וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן.

כתיבה מהנה. 

@כל הזכויות שמורות לאתר המוסיקה

 

אפריל 29, 2022

מדור השרביט החם - על ווזווזים וצ'חצ'חים

 לגמרי במקרה ולגמרי באיחור (כי לא התעדכנתי בחדשות בזמן אמת) שמעתי על האמירה האומללה של שלמה גרוניך לקהל שלו וכמובן שמעתי גם את התגובות השונות לאמירה האומללה שלו.

גזענות ושנאת השונה או הפחד מהשונה אינן דבר חדש או יוצא דופן ואפשר לומר בבטחה שמאז שחר האנושות היא קיימת בצורה כזו או אחרת ולגמרי מאפיינת את בני האדם כקולקטיב.

אני גורסת שגם אם אדם ספציפי כזה או אחר לא לוקה בנטייה לגזענות או לפחות משתדל להתעלות על הנטייה הטבעית שמתעוררת בו מפעם לפעם, אפשר בשקט להכליל שכל בני האדם הם מטבעם גזענים בצורה כזו או אחרת. 

וזה הרבה יותר מאשר אנטישמיות או שנאת מוסלמים או עשירים מול עניים, יהודים מול ערבים, דתיים מול חילוניים, ימניים מול שמאלניים, לבנים / מלוכסנים / שחורים ועוד....וכמובן אשכנזים מול ספרדיים או מזרחיים (בגדול - לא אשכנזים) ויש גם תתי גזענויות שנתקלתי בהם כמו רומנים מול פולנים, למשל. כן, אין שום בעייה למצוא גזענות ושנאת השונה ובעיקר פחד או רתיעה ממי שאינו "כמוני" גם בין שכנים, בני משפחה, בני כיתה ועוד.

יש גזענות נגד הומוסקסואלים ויש שנאת נשים ויש....וואי אין לזה סוף. 

אבל נסחפתי.

היום אני דווקא רוצה כן להתמקד בנושא האשכנזים מול כל מי שלא אשכנזים, השד העדתי הזה שבכל פעם שנדמה שהנה הוא כבר נעלם ולא רלוונטי, יש מי שדואגים להחזיר אותו לחיים. 

ספרו על החוויות האישיות שלכם בנושא הגזענות בארץ או גזענות בכלל, מה דעתכם בנושא ואולי אפילו איך ניתן לרפא את הפצע הפתוח הזה שמתעקש בכל פעם מחדש להיפתח ולדמם על כולנו.

כתבו פוסט בנושא וצרפו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות, ובמקרה הצורך היעזרו בהסברים בפוסט הזה

מאחלת כתיבה מהנה ואחוות אחים לכולנו

@כל הזכויות שמורות למעריב


אפריל 22, 2022

מדור השרביט החם - משחקי המחשב / טלפון שלי

ניסיתי להיזכר מתי התחלתי לשחק במשחקי מחשב, ונדמה לי שזה היה איפה שהוא בסוף שנות השמונים.

היו משחקים שאנחנו (ההורים) שיחקנו, כאלה שהילדים שלנו (שהיו בגן / בית ספר יסודי) שיחקו ואלה ששיחקנו כולנו, מתחרים זה בזה ובעצמנו. 

לא ממש זוכרת את הסדר הכרונולוגי של אותם המשחקים אבל זוכרת את Alley Cat שבו חתול אשפתות היה צריך לנסות לקפוץ לדירות שונות מבעד לחלונות שנפתחו ונסגרו לסירוגין, למצוא שם גבינה שוויצרית או דגים באקווריום או חתולה יפהפיה ולהוליד איתה המון גורים ולבבות - ובין לבין להימלט מהכלבים שארבו לו בין פחי האשפה מחוץ לבניין או מאימת המטאטא שהיה מעיף אותו מהדירה אליה חדר

@כל הזכויות שמורות לאתר https://www.playdosgames.com/online/alley-cat/

זוכרת טטריס כמובן, שבו היינו צריכים להתאים צורות שונות שנפלו מראש המסך אל תחתיתו ולמלא שורות שלמות על מנת לא להיפסל.

@כל הזכויות שמורות https://en.wikipedia.org/wiki/Tetris

וגם משחק שקראנו לו "נילס" אבל בעצם קראו לו Mother Goose - ובו היה צריך להתאים דמויות מהשירים של "אמא אווזה" למקומם הטבעי, והדמויות היו מפוזרות רנדומלית (בכל פעם במיקום אחר) בתוך ה"עולם" הוירטואלי. 

@כל הזכויות שמורות https://www.myabandonware.com/game/mixed-up-mother-goose-yh

ולא אשכח כמובן את ה-Lemmings (קראנו לזה נמלולים), אליהם פשוט התמכרנו כל כך שבכל פעם אמרנו ש"זה המסך האחרון" ואחר כך הולכים לישון אבל כשהצלחנו היינו מתפתים לעבור לשלב הבא ולזה שאחריו 

@כל הזכויות שמורות https://tektok.co.il/חדשות-טובות-המשחקיות-של-lemmings-זוכה-ל-comeback/

יותר מאוחר התוודענו למשחקי הקלפים השונים - solitaire ו - freecell ודומיהם ואז בעלי ובני התחילו עם משחקי אסטרטגיה כמו GENERALS ו-RED ALERT 

@כל הזכויות שמורות https://www.spokesman.com/blogs/tech-deck/2015/sep/21/weeks-free-game-command-conquer-red-alert-2/

ועוד ועוד וכל אלה עוד לפני המגסון והנינטנדו, הילדים שלי שיחקו במשהו שקראו לו "סופר מריו" והמציאו כל מיני כינויי חיבה לדמויות ולייצורים שם. ואז הגיע הפלייסטיישן וכמובן כל משחקי הטלפון הנייד כמו קנדי קראש..... ועד המיינקרפט והפורטנייט.

אז יצא לי פוסט קטן ונוסטלגי אבל השבוע אני מציעה לכתוב על המשחקים ששיחקתם או שעדיין משחקים במחשב או בטלפון, משחקים שהילדים שלכם שיחקו או משחקים היום - חוויות או נוסטלגיה שלהם או שלכם או להיפך - דעתכם השלילית והביקורתית על כל התחום הזה של המשחקים.

וגם - מה במחשב ומה בטלפון ומה במכשיר ייעודי? כל הבעד והנגד, כל הזכרונות....מה שבא לכם

כתבו פוסט בנושא וצרפו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן

כתיבה מהנה



אפריל 15, 2022

מדור השרביט החם - לזכור היכן הייתי בזמן הפיגוע....

לא בדיוק נושא מלבב לערב חג אבל אנחנו שוב בגל של פיגועים ותמיד זה זורק אותי לתקופות אחרות, דומות ושונות, תקופות של פחד ושל כאב ושל שכול, תקופות של פיגועים. 

ערב פסח תמיד מחזיר אותי לפיגוע הנורא במלון פארק בנתניה - כאשר ישבנו תקועים ברכב בפקק בדרך חזרה מליל הסדר אצל גיסי במשך שעות ארוכות ולא הבנו מה קורה.....עד ששמענו. עד שזוועות ההרוגים והפצועים וההרס הגיעו לאוזנינו. כאשר לא היו פלאפונים ולא היה וואטסאפ או YNET והיינו צריכים לחכות למהדורות חדשות כדי לקבל עדכונים. 

פורים מחזיר אותי לפיגוע בדיזנגוף סנטר בו נרצחו שלוש ילדות שיצאו לעיר הגדולה מאחד היישובים כאן בסביבה.

ועוד פיגוע ירי (אם איני טועה) כמה שנים קודם לכן ביפו. 

אין לזה סוף. כמו שארצנו מלאה בתלים ובקברים - מסומנים וכאלה שאינם מסומנים - כך כל תאריך וכל מועד מספר על פיגוע כזה או אחר. אוטובוס כאן, בר או מסעדה שם, צומת.

הפיגוע הכפול האכזרי בצומת בית ליד התרחש כאשר בני היה מאושפז בבית חולים מאיר בכפר סבא עם חיידק טורף שהתלבש לו על הכלייה. שמענו את האמבולנסים עם הפצועים מגיעים עוד לפני ששמענו חדשות ולמדנו על הפיגוע הנורא, שבו מחבל אחד התפוצץ בקרב קבוצה גדולה של חיילים, והמחבל השני חיכה שיגיעו כוחות ההצלה ועוד אנשים שהתגייסו לעזור, ואז התפוצץ גם. עליהם. 

כמו שרבים זוכרים היכן היו כאשר שמעו על הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין (או של הנשיא קנדי, בזמנו), לכל אחד כמעט יש את סיפור הפיגוע שהשפיע עליו, שתפס אותו במקום מסוים, שהוא חלילה עצמו נפגע ממנו.....סיפורי פיגועים.

כיתבו פוסט בנושא כלשהו הקשור לזה, וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן.

ולמרות הנושא העגום - חג שמח לכולם וכתיבה מהנה

@כל הזכויות שמורות לאתר "כל הזמן"


אפריל 08, 2022

מדור השרביט החם - על הניקיון

 חג פסח בפתח ואליו בדרך כלל מתלווים הניקיונות והדיבורים על הניקיונות.

כמו בכל שנה גם השנה בדיוק לקראת החג מגיעים ימי האובך והשרב שמאיימים להרוס את עמל הצחצוח והמירוק, וכמו בכל שנה אני תוהה ממתי התחיל טירוף הניקיון הזה לקראת החג הספציפי הזה, מי עדיין מקיים אותו באדיקות ואיך בדיוק זה בא לידי ביטוי.

כשהייתי קטנה וכל השכנים היו נכנסים לאטרף של ניקיונות פסח וגם בגן דיברו זה בלי הרף, שאלתי את אמא שלי מדוע אצלנו בבית זה לא כך, והיא ענתה בפסקנות: "אצלנו נקי כל השנה". 

אז מצד אחד זה היה נכון, אצלנו באמת שמרו והקפידו על הניקיון (בכל זאת היתה להם נטייה ל-OCD, בהתחלה רק מהצד של אבא ובהמשך גם אמא "נדבקה" בחיידק) אבל לנקות בכל שבוע ולשמור על הניקיון והסדר בכל יום עדיין לא לגמרי כלל בתוכו חלק נכבד מהפעילויות שאני ראיתי בבתים של אחרים לקראת הפסח.

אז איך זה אצלכם? ואיך זה היה בילדותכם? 

ספרו על ניקיונות הפסח שלכם או של הוריכם או על היחס שלכם לניקיון בכלל - כיתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר בפוסט הזה

ואגב מי שפוסט ההסבר ההוא עדיין לא ברור לו לגמרי מוזמן גם לכתוב לי hwparparim@gmail.com ואשתדל להסביר בצורה יותר ברורה. 

עבודה נעימה

@כל הזכויות לתמונה שמורים לאתר that-happens



אפריל 01, 2022

מדור השרביט החם - את מי את/ה אוהב/ת יותר - את אמא או את אבא?

מזה עשרות שנים ששאלה כזו - שהיא לגמרי לא תקינה פוליטית - כנראה כבר לא נשאלת.

או לא אמורה להישאל. 

לפחות אני מקווה שאיש כבר לא שואל ילד קטן את מי הוא אוהב יותר או אפילו את מי הוא מעדיף - את אמא או את אבא. 

ובימינו האמת שאפשר להסב את השאלה גם ל"את אמא או את אמא?" וגם "את אבא או את אבא?". 

ואין משמעות לשאלה הזאת במשפחות חד הוריות. 

אבל בינינו - לרבים מאיתנו יש גם יש העדפה. 

לכולנו היו וישנן מערכות יחסים שונות ונפרדות עם כל אחד מהורינו. 

הרבה פעמים שתיהן מערכות יחסים טובות ואוהבות, אבל עם אחד מההורים היה קל יותר לדבר ועם השני פחות.

עם אחד היו נושאים או פעילויות משותפות ועם השני היו יחסי טיפול ודאגה אבל לא מעבר לכך.

ספרו על מערכות היחסים השונות, הנפרדות אם היו, שלכם עם אחד או כל אחד מהוריכם. 

כיתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שהסברתי בפוסט הזה. 

כתיבה מהנה. 

@כל הזכויות שמורות למאקו


מרץ 25, 2022

מדור השרביט החם - Does it really take two to tango?

אי אז בשנות התשעים כשהייתי חזק בתחום של הניו אייג' קראתי ספר, שאחר כך הפך להיות מאד מאד פופולרי אבל כאשר קראתי אותו עדיין לא שמעו עליו כמעט. אני הרגשתי שהספר הזה שינה את חיי.

לספר קראו "הנבואה השמיימית" (the celestine prophecy) מאת ג'יימס רדפילד.

אני חושבת שהספר הזה השאיר עלי רושם עז דווקא לא בגלל האלמנטים ה"רוחניים" או "ניו אייג'"ים שהיו בו אלא דווקא בגלל מה שהוא סיפר על מהותם וטיבם של מערכות יחסים. הוא פקח את עיני לגבי דינמיקה של יחסים בין אנשים. 

בין הורים לילדים, בין בני זוג, בין אנשים בקבוצה. 

בעיקר היו שני פרקים (אם אינני טועה השלישי והרביעי) שהכי חקוקים לי מהספר, בהם דיבר ג'יימס רדפילד על תשומת הלב (או אנרגיה) שאנשים זקוקים לה ועל דרכים שונות שבהן הם מקבלים או נותנים אותה. או מנסים לשאוב אותה זה מזה בכוח או בדרכים מניפולטיביות. 

מאז כבר למדתי הרבה מאד דברים על הקשבה ועל דרכים מיטיבות ומועילות אבל הרבה ממה שקראתי בספר ההוא מוכיח את עצמו כל הזמן כעדיין נכון, עדיין רלוונטי. למשל "דרמות שליטה" שמתקבעות להן בין אנשים.

מה שאני מנסה לומר, הוא שבכל מערכת יחסים יש שני צדדים. 

ובמערכות יחסים ארוכות טווח יש דפוסים שמתקבעים - הרבה פעמים אחד הוא עצבני והשני מְרַצֶּה. האחד דאגן וחרדתי והשני אדיש או פורק עול. האחד חולה שליטה ונוטה לתחקר והשני נוטה לעמימות, להסתרה. ועוד דוגמאות שכאלה. והרבה פעמים ככל שמערכת היחסים נמשכת לאורך שנים, כך כל צד מעצים ומקצין את הדרך שבה הוא שואב מהשני אנרגיה, דרך ההתנהגויות האלה. 

לדוגמא: אב מחמיר ואמא רכה - לפעמים כל אחד מהם לחוד היה פחות מחמיר או פחות רך אבל הוא מגיב לשני ומעצים את התגובה שלו. אם מתחקרת ובת מתחמקת, מסתירה או עמומה. 

אז ספרו לי על ה"טנגו" של אחת ממערכות היחסים שלכם או של מישהו שאתם מכירים שבהם זיהיתם דפוסים שכאלה - שבהם ההתנהגות של כל אחד מזינה את השני. 

בנוסף אשמח אם תספרו על מערכות יחסים שבהם אתם או מישהו אחר חולל שינוי ביחסים כאשר שינה באופן חד צדדי את התנהגותו ותגובותיו ובכך בעצם שינה את "ריקוד" היחסים. 

כיתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן 

כתיבה מהנה

הורד ברשות בחינם מאתר CanStock





מרץ 18, 2022

מדור השרביט החם - "תרמתי במשרד"

אנחנו אלופי התרומות וההתרמות. 

מאז ילדותי אני זוכרת ימים קבועים של התרמה למלחמה בסרטן, לילדים פגועי שיתוק מוחין, לעיוורים ועוד ועוד. 

אבל לא לסוג התרומות הזה אני מתכוונת בנושא השרביט החם השבוע. 

כמו שאני רואה את זה, כל אחד מאיתנו יכול לעשות משהו קטן (או גדול) עבור מישהו אחר (או מי שהם אחרים). משהו שנעשה שלא לצרכי רווח או תמורה. תקראו לזה זריעת קארמה טובה. 

בתקופות של מלחמה או מגיפה יש יותר התגייסות לעזרה ותרומה. יש יותר דיבור על זה. 

אבל גם ביום יום שלנו יש דברים שאנחנו יכולים לעשות, דברים שאני מאמינה שגורמים לאפקט פרפר כלשהו, מעשה טוב מוביל למעשה טוב אחר וכן הלאה, מעלה את רמת האור בעולם. 

יש מי שתורם כסף או בגדים או רהיטים, יש מי שתורם מזמנו, ממומחיותו, מהאנרגיה שלו. יש מי שעובד עם ילדים, עם קשישים, עם ניצולי שואה או עם חסרי ישע אחרים. יש מי שממחזר - גם זו תרומה לסביבה ודרך זה: לעולם. 

יש מי שמגדילים לעשות ותורמים כליה לבן משפחה או זר מוחלט, ויש כמובן את כל מי שחתם על כרטיס אדי לתרומת איברים לאחר מותו. יש התורמים דם באופן קבוע. 

אז ספרו לנו כיצד אתם תורמים - אם בכלל - או לחילופין כיצד מישהו שתרם לכם בדרך כלשהי עזר לשנות את חייכם או לפחות משהו קטן בחייכם. 

אתם מוזמנים גם לספר מה דעתכם על תרומות כאלה ואחרות. כל רעיון שעולה בדעתכם יתקבל בברכה. 

כיתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם על ידי כתיבת תגובה לפוסט הזה והעתקת קישור לפוסט שלכם, כפי שמוסבר בפירוט בפוסט ההדרכה הזה

כתיבה נעימה

@כל הזכויות שמורות לאתר קק"ל




מרץ 11, 2022

מדור השרביט החם - אתר "פרפרים" חוגג יום הולדת שלישי 🎈

 בשבוע הקרוב יחול יום הולדת 3  🎈 לאתר הבלוגים "פרפרים"  - אתר שמאז מרץ 2019 מאגד תחתיו בלוגים ובלוגרים מפלטפורמות שונות, ומספק תכנים ומדורים שונים, שהמשותף לכולם הוא שהם בשפה העברית. 




אין צורך, לדעתי, להיכנס כאן להיסטוריה של האתר - אפשר לקרוא הכל בדף הפרפרים עצמו בתפריטיו השונים. 

לעומת זאת חשבנו לנצל את אירוע יום ההולדת לאתר כדי להציג בפניכם מספר שאלות.

למשל: האם ובמה מועיל לכם האתר הקהילתי "פרפרים"?

האם להרגשתכם תורם "פרפרים" להגדלת הקוראים והמגיבים בבלוגים שלכם? 

האם הכרתם באמצעות האתר בלוגים/בלוגרים חדשים? 

כאן ההזדמנות שלכם להמליץ על האתר, להעביר עליו ביקורת (כן, גם ביקורת נוקבת תתקבל בברכה) או להעלות רעיונות חדשים עבור אתר פרפרים או להעלות צורך כלשהו שהאתר יוכל אולי למלא עבורכם.  

אז מזל טוב ויום הולדת שמח לאתר פרפרים ותודה לכל העוסקים במלאכה, ובעיקר תודה מיוחדת לכל מי שכותב ומפרסם דרך האתר - אני אישית הכרתי כך בלוגרים ובלוגים חדשים ואהובים ובזכותו גם הצלחתי להתחבר שוב לבלוגים שפעם קראתי בקביעות בישראבלוג ואבד איתם זמנית הקשר כאשר האתר ההוא ירד - ותודה עוד יותר גדולה לכל מי שמבקר באתר וקורא בבלוגים שלנו ואף מגיב. 

כתבו את תשובותיכם ורשמיכם וביקורתכם בפוסט וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שהסברתי בפוסט הזה
כתיבה מהנה

מרץ 04, 2022

מדור השרביט החם - המורה המיתולוגי שלי

 מידי פעם מישהו מאזכר בפוסט כלשהו איזה מוֹרֶה או מוֹרָה (או מַרְצֶה או מַרְצָה או מַנְחֶה או מַנְחָה או מַדְרִיךְ או מַדְרִיכָה) שהיתה להם השפעה משמעותית על חייו. 

לפעמים לטובה, לפעמים לרעה, אבל נדמה לי שלכל אחד מאיתנו היה לפחות מבוגר משמעותי אחד בחייו (הרבה פעמים יותר מאחד) שהשפיע על המשך הדרך, על התבגרותנו, על בחירת מסלול חיינו - בכל תחום שהוא. 

זה יכול היה להיות גננת או מורה, מדריך בתנועה או בחוג או שיעור נגינה, מנחה בתואר.....פשפשו בזכרונכם וכיתבו עליו/ה ועל האופן שבו השפיע/ה עליכם. 

בקשה קטנה: אם כבר כתבתם פוסט בנושא זה בעבר, אפשר כמובן לקשר לפוסט ההוא, אבל אשמח אם תבחרו מישהו חדש לכתוב עליו. לא חובה כמובן. 

כתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן

כתיבה מהנה

@כל הזכויות שמורות ל-E-Yarok בפייסבוק



פברואר 25, 2022

מדור השרביט החם - אז למה בעצם אני כותב/ת בלוג?

 משיחה בתגובות בבלוג של מוטי אור עלה לי רעיון לשאול אתכם: אז למה בעצם אתם כותבים בלוג? 

במיוחד היום, כאשר יש פייסבוק וטוויטר וכמובן טיק טוק ואינסטגרם - מה בכל זאת מניע כל אחד ואחת מכם לכתוב בבלוג? 

יש בלוגים מקצועיים, למשל, ויש בלוגים פרסומיים, ויש בלוגים עם סיפורים (כמו של מוטי אור) ובלוגים שהם סוג של יומן אישי (כמו שלי ושל רבים מכם) - ולכל אחד ואחת מניע אחר (או מספר מניעים) וסיבה אחרת (או מגוון של סיבות) שמביא אותו או אותה לפרסם פוסט מידי....יום, שבוע, חודש....מידי פעם. 

אז עיצרו רגע ותנו למחשבה לשהות בתוככם קצת - ספרו אולי איך התחלתם לכתוב ומתי, מה היה המניע הראשוני ומה גורם לכם להמשיך לכתוב גם היום.

מעניין אותי אפילו מבין אלה שהיום כבר רק קוראים וכבר לא כותבים באופן רצוף - מה היה הדבר שהביא אתכם לכתוב אז ומדוע הפסקתם.

בקיצור - כל דבר שקשור לכתיבה או אי הכתיבה שלכם בבלוג - יתקבל בברכה ובשמחה. 

כיתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר בפוסט הזה

כתיבה מהנה

@כל הזכויות שמורות לאתר yolo media


פברואר 18, 2022

מדור השרביט החם - סוג של שאלון פיבו

קיבלתי הצעה מאריק בנדק חביב לתת במדור השרביט החם "שאלון פיבו" כפי שהוא עצמו העלה באתר "פרפרים" לפני שנתיים. 

כיון שחלק מקבועי מדור השרביט החם כבר ענו על השאלון ההוא, התחקיתי מעט אחר מקור השאלון וגיליתי שהוא מתבסס על שאלון של הסופר מרסל פרוסט שבעצמו מתבסס על שאלון שהופיע בספר וידויים בשפה האנגלית משנת 1860 בשם "אלבום לרישום מחשבות, רגשות". 

מצאתי על כך ערך מעניין בויקיפדיה והחלטתי לתת כאן דווקא את השאלות המקוריות מאותו ספר נושן, ונראה אם יימצאו מביניכם כאלה שיסכימו לענות לפחות על חלק מהשאלות האלה. 

לא פחות מכך, מעניין אותי מה דעתכם עם השאלות האלה, שחוברו לפני מעל למאה שישים שנה, וכמה מהן עדיין רלוונטיות לדעתכם היום. 

והנה הן: 

1. מהי התכונה החביבה עליך?

2. מהן התכונות החביבות עליך בגבר?

3. מהן התכונות החביבות עליך באשה?

4. מהו המאפיין העיקרי שלך?

5. מה הנך מעריך מאוד אצל חבריך?

6. מהו הפגם העיקרי שלך?

7. מהו העיסוק החביב עליך?

8. מהו אושר עבורך?

9. מהי אומללות עבורך?

10. אלמלא היית אתה, מה היית רוצה להיות?

11. היכן היית רוצה לגור?

12. מהו הצבע והפרח החביב עליך?

13. מיהם סופרי הפרוזה החביבים עליך?

14. מיהם המשוררים החביבים עליך?

15. מיהם הגיבורים החביבים עליך בסיפורת?

16. מיהי הגיבורה החביבה עליך בסיפורת?

17. מיהם הציירים והמלחינים החביבים עליך?

18. מיהו הגיבור שלך בחיים האמיתיים?

19. מיהי הגיבורה החביבה עליך בחיים האמיתיים?

20. אלו הן הדמויות ההיסטוריות שאתה הכי לא אוהב?

21. מיהי הגיבורה שלך בהיסטוריה?

22. מהם המאכל והמשקה החביב עליך?

23. מהם השמות החביבים עליך?

24. מה אני הכי שונא?

25. מיהן דמויות מההיסטוריה העולמית שאני הכי שונא?

26. מהו האירוע הצבאי שאני הכי מעריץ?

27. מהי הרפורמה שאני הכי מעריץ?

28. מהו הכישרון הטבעי שהייתי רוצה להיות מחונן בה?

29. כיצד אני רוצה למות?

30. מה מצב הרוח הנוכחי שלך?

31. לאיזה חולשות הנך מגלה הכי הרבה סובלנות?

32. מהו המוטו החביב עליך?

מקווה שהשאלות האלה לפחות עוררו בכם מחשבות

כתיבה מהנה

התמונה נלקחה מאתר ויקיפדיה


פברואר 11, 2022

מדור השרביט החם - משבר גיל ה.....X

 בעקבות שיחה בתגובות בפוסט האחרון של אמאל'א חשבתי על כך שרבים מאיתנו כבר הספיקו לחוות לפחות משבר גדול אחד בחיינו, בין אם בעקבות אירוע קשה בחיים או "סתם" כי הגענו לאיזו שהיא אבן דרך בחיינו. 

אמאל'א גרסה ש"משבר גיל הארבעים" הפך להיות "משבר גיל החמישים" ואני נזכרתי שאני דווקא חוויתי חזק את משבר גיל הארבעים שלי, ובנוסף חוויתי גם משבר בגיל חמישים, ושאם אתבונן מעט קרוב יותר על חיי, בעצם חוויתי משברים שונים בגילאים שונים....אפשר לומר שלקראת כל יום הולדת עגול חוויתי משבר כזה או אחר - פרט לגיל שישים. 

דווקא את גיל שישים צלחתי בשלום. ואולי אולי דווקא היוצא מן הכלל הזה מעיד על הכלל - שבכל עשור חוויתי סוג של משבר אבל שבין גיל חמישים לשישים כנראה עשיתי עם עצמי עבודה רגשית ופנימית רצינית כזאת שאפשרה לי לעבור את יום ההולדת העגול הבא כשהוא נטול משברים.

כל ההקדמה הזאת נועדה לשאול אתכם - האם חוויתם "משבר גיל ה..." כלשהו?

מתי זה היה? באיזה סטאטוס זה תפס אתכם בחייכם? האם יש לכם מושג מה היה הטריגר שהתחיל את המשבר או שזה באמת היה קשור אך ורק לגיל כזה או אחר?

האם לדעתכם המשבר קשור להיותכם אשה או גבר? 

איך משברי גיל X באים לידי ביטוי באופן דומה או שונה, לדעתכם, אצל גברים ואצל נשים? 

כתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות תגובות לפוסט הזה, כפי שהסברתי כאן ותודה לאמאל'א שהפוסט שלה הצית בי את הרעיון לנושא המדור השבוע. 

כתיבה מהנה

@ כל הזכויות שמורות לאתר shutterbox


 

פברואר 04, 2022

מדור השרביט החם - אבודים בחניון

התלהבתי מאד לראות את הסרטון הנהדר של אסתי עיני (קורדליה) "אבודים בחניון" וכל כך הזדהיתי עם חוויית המחפשים אחר הרכב האבוד שחשבתי שבטח לעוד מביניכם יש חוויות כאלה מחניונים שונים, בארץ או בעולם. 

למי בעצם זה לא קרה לפחות פעם אחת? 

נכנסים לחניון, מוצאים חניה, לפעמים מוודאים שיודעים היכן חנינו, לפעמים הדעת מוסחת.

ברוב החניונים איכשהו מסתדרים אחר כך ומוצאים את המכונית.

אבל יש חניונים קצת בעייתיים. לא תמיד אפשר למצוא את המעלית הנכונה, את הקומה הנכונה, את האזור הנכון.....

לי זה קרה כמה וכמה פעמים, ויש חניונים שאני יודעת מראש שאסתבך בהם (ולעיתים אני עושה הכל כדי להמנע מלהגיע אליהם).

מה איתכם? מוכרת לכם החוויה? 

אם כן, כיתבו פוסט בנושא "אבודים בחניון" וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן

כתיבה מהנה

איפה חניתי?



ינואר 28, 2022

מדור השרביט החם - צער בעלי חיות מחמד

 השבוע אני רוצה לשמוע דווקא על הצרות או הדאגות שגרמו לכם חיות המחמד שלכם או על צרות שנגרמו להן. 

זה יכול להיות כל דבר.

כלב שאבד, חתול ששבר את האגרטל היקר שקיבלתם בירושה, מקרה של ארנב מחמד שזלל את הנעל של אשתו של הבוס שהתארחה אצלכם לארוחת ערב חגיגית, חיית מחמד שנעלמה וחיפשתם אותה שעות או ימים או יותר או טרגדיות אמיתיות ועצובות שקרו לחיית המחמד שלכם או לכם בגללה. 

לבחירתכם.

כתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר בפוסט הזה

כתיבה מהנה

@כל הזכויות שמורות לאתר אריאלה


ינואר 21, 2022

מדור השרביט החם - האמן/ית שבתוכי

 יש בתוכנו אמנים בנשמה - מציירים, מצלמים, מנגנים, רוקדים, מפסלים.....וכמובן כותבים. 

ישנן כל כך הרבה צורות של אמנות.

גם אמנות הבישול, למשל.

אמנות הדיבור. סיפור סיפורים. אמנות האופנה. יש אינסוף דרכים בעצם לבטא את היצירתיות שבתוך כל אחד ואחת מאיתנו.

חלקנו עוסקים בזה באופן מקצועי, חלקנו מתייחסים לזה כאל תחביב, וחלקנו כלל לא מודעים לכך שאנחנו יצירתיים ושאותה הפעילות שאנחנו אוהבים לעסוק בה נחשבת גם לסוג של אמנות.

אז איך זה אצלכם?

האם אתם עוסקים בסוג כלשהו של אמנות או יצירתיות? 

ואם לא - אולי תוכלו לעצור רגע ולהתבונן על עצמכם ובכל זאת למצוא משהו שאותו אתם עושים או עשיתם בעבר שיכול להיחשב לאמנות, ליצירה? 

כתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמתואר כאן

כתיבה מהנה

@כל הזכויות שמורות לאורט ביאליק


ינואר 14, 2022

מדור השרביט החם - מה לי ולספורט?

כאשר אני מתבוננת בילדים קטנים אני יכולה מיד לראות אילו מהם אוהבים להתרוצץ, לקפוץ, לטפס או לרקוד, ואילו מהם מעדיפים לשבת על הריצפה / כורסא עם ספר, פאזל, לגו או רחמנא ליצלן מול מסך. 

הרוב כמובן אוהבים גם את זה וגם את זה במשך כמה שנים עד שמתקבעים ההרגלים.

כשהייתי ילדה התרוצצתי כמו כולם אבל לא יותר מכולם. 

הורי דאגו לרשום אותי מגיל צעיר לחוגי ריתמיקה ואחר כך מחול מודרני וג'אז, חוגי שחייה וחוגי התעמלות וקייטנות בי.מ.ק.א ויותר מאוחר בארצות הברית....אבל מרגע שנחתתי בגיל ההתבגרות נהיה קשה מאד להזיז אותי מהחדר, אפילו לחצר. 

עוד לא היו אז סמארטפונים או מחשבים ביתיים אבל כשלא הייתי שקועה בתוך ספר הייתי דבוקה לטלוויזיה או סגורה בחדר מקשיבה למוסיקה וכותבת - שירים, סיפורים, כותבת יומן.....הכל בד' אמות. 

היו לי חברות שהכיף שלהן היה לזרוק כדור כזה או אחר, לרוץ, לטפס - זה לא דיבר אלי. 

לטיולים של התנועה יצאתי מסיבות חברתיות וכל מיני אידיאלים, והיה לי קשה. קשה מאד. 

בצבא התעליתי על עצמי והצלחתי לרוץ - במיוחד בקורס קצינות - אבל לא הצלחתי להתמיד בזה אחר כך. לא שלא ניסיתי, זה פשוט לא הלך. 

יותר מאוחר נרשמתי לקאנטרי והיו לי תקופות בהן הצלחתי להתמיד בחדר הכושר - אבל תמיד היתה סיבה כזו או אחרת שגרמה לי להפסיק ואז יצאתי מה"שוונג". 

בשנים האחרונות זו התקופה הראשונה בחיי שלא רק שהצלחתי להתמיד בפעילות גופנית אלא אפילו למדתי ליהנות מזה, להגביר את הקצב, להפוך את זה להרגל. 

אז איך זה אצלכם? אוהבים ספורט או סולדים ממנו?

מהו ענף הספורט שלכם? 

ספרו קצת על זכרונות הילדות שלכם שקשורים בפעילות גופנית.

כתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר בפוסט הזה

כתיבה מהנה

@כל הזכויות שמורות לאתר תל חי צפונט


ינואר 07, 2022

מדור השרביט החם - אני והמכונית שלי

נושא השרביט החם השבוע בהשראת מוטי אור ואהבתו למכוניות, כפי שנגלתה לי ברשומה הזאת, שאף אותה הוא כתב עבור מדור השרביט החם. יש כאלה שאין להם רכב בכלל והם משתמשים בתחבורה ציבורית.

יש שמחזיקים רכב לסופי שבוע ונסיעות מידי פעם אבל ביום יום נעזרים בתחבורה ציבורית.

יש את אלה שיש להם רכב חברה, ויש את אלה שהמכונית מהווה עבורם יותר מאשר רק אמצעי הגעה ממקום א' למקום ב'. 

יש כאלה שיש להם מערכת יחסים שלמה עם הרכב שלהם, אפילו מכנים אותה בשם חיבה. 

יש את אלה שהמכונית היא עבורם סמל סטאטוס.

יש כאלה שמחליפים רכב כל שלוש שנים, ואלה שנוהגים על רכב עד שהוא "נגמר" ונמכר לפירוק לחלפים.

יש את אלה שפשוט אוהבים מכוניות, קוראים עליהן, צופים בתכניות שיפוץ ושדרוג רכבים בטלוויזיה, מתעניינים בדגמים החדשים שיוצאים לשוק או אוספים רכבי אספנות ואף מצטרפים למועדוני מכוניות עתיקות. 

כתבו פוסט על מכוניות, על רכבים, על ההעדפות התחבורתיות שלכם - וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן

כתיבה מהנה

@כל הזכויות שמורות לאתר the car




הפופולריים מכל הזמנים