הנושא החם - אני והמכונית שלי / עורך מוטי אורגד

לרובנו יש מכונית (אולי אפילו שתיים או יותר). חלקנו רואים בה רק אמצעי תחבורה ממקום למקום, אבל חלקנו רואים בה משהו חשוב יותר. אולי משהו שמבטא את האישיות שלנו, אולי מקור לגאווה (או לבושה).

חלקנו נוסעים במכונית אחת אבל רוצים אחרת. חלקנו נאמנים ליצרן מכוניות מסוים וחלקנו קונים מה שיש...

ספרו לנו קצת על היחס שלכם למכוניות.

לדוגמא - מה הייתה המכונית הראשונה שלכם? מהי המכונית הנוכחית? מה חשוב לכם במכונית? על מה אתם מוכנים להתפשר ועל מה לא? מהי מכונית החלומות שלכם (אם יש כזאת)?


אל תשכחו לקשר את הרשומה למדור בתגובות.

הפוסטים החמים

1.  אני והמכונית שאיו לי / אריק בנדק חביב

2.  אני והמכונית שלי / אמפירטי

3.  אני והמכונית שלי / עדי מילר

4. אני והמכוניות שלי / טליק חרובי

5. אני והמכונית שלי / מוטי אור

הנושא החם - ימי הרדיו ועימות בין זמרים / עורך טליק חרובי

הותיקים כאן ודאי זוכרים שבשנות ה60 של המאה הקודמת היו ברדיו, קול ישראל יש לומר, פריחה של תוכניות מוזיקה, לכל סוגיה אגב (טוב מזרחית קצת פחות בעת ההיא...)

בשבתות התקיים החידון המוזיקלי שהורי היו מכורים לו והשתתפו בו בפועל, אני זוכר שלקראת סיבוב הגמר של אחת התוכניות הקבוצה בה הורי היו חברים יצאה לסוף שבוע ביחד, אם אני זוכר נכון במכמורת, כדי לרכז את מיטב המוחות לקראת השידור החי בו השתתפו פיזית.

אני לא זוכר איך זה נעשה גם לא זוכר יותר מידי פרטים אבל אני זוכר את התשוקה.
לנו הילדים היו תחרויות אחרות, הבולטת מביניהן אז הייתה תוכנית ראש בראש בין 2 אמנים. המגיש היה מכריז על שמות שני האמנים והמעריצים היו צריכים לשלוח גלויות עם שם האמן המועדף. בתחנה היו אמורים לספור את הגלויות שהגיעו ,להכריז על המנצח ולשדר את מיטב שיריו.

לימים נודע לי שלא מיניי ולא מקצתיי.
לקול ישראל היו מגיעים שקים מלאים בגלויות, אבל לא היה כח אדם מספיק לקרוא את כולן. ולכן נבחרו באקראי 10-20 גלויות ולפי זה נקבע המנצח.

מעריצי קליף ריצ'רד המיתולוגי החנון, נלחמו במעריצי מלך הפרוע אלביס פרסלי, שאגב ב- 16.8 מלאו 46 שנים ללכתו.
מעריצי "החיפושיות" התחרו נגד מעריצי "האבנים המתגלגלות" וכו 'וכו'

אבל הקרב הגדול באמת התקיים בין מעריצי יהורם גאון, ילד טוב מירושלים, לבין מעריצי ה"פושטק" אריק איינשטיין מתל אביב. וכנראה בגלל שקול ישראל שכנה בירושלים, יהורם גאון ניצח את אריק איינשטיין.
והתקיימו גם תחרות בין מעריצי שושנה דמארי לבין יפה ירקוני. בין מעריצי ירדנה ארזי לבין עפרה חזה...


כתבו פוסט מי היה המוזיקאי המועדף עליכם מבין הצמדים המוזכרים. ואם הייתם מעמידים  כיום 2 זמרים/זמרות האחד מול השני, את מי הייתם מעדיפים?

ואל תשכחו לשייך את הפוסט לשרביט החם ובמקביל לא לשכוח להכניס הפניה לפוסט שלכם בתיבת התגובות למטה

הפוסטים החמים

1. מי נגד מי / אריק בנדק חביב

2. ימי הרדיו ועימות בין זמרים / עדי אדלר

3. ימי הרדיו ועימות בין זמרים / מוטי אור

הנושא החם - לאן תרצו לטוס? / עורך מוטי אורגד

 ושוב בהשראת adiad שכתבה בהשראת הנושא המוצע של Wordpress  - לו זכית בשני כרטיסי טיסה, לאן היית רוצה לטוס?

לדעתי, או אולי יותר מדויק לומר שמבחינתי, מה שמונע ממני לטוס ליעדים שונים הוא לא עצם העובדה שאני צריך לשלם על כרטיסי הטיסה אלא בראש ובראשונה הזמן שנדרש כדי לטייל באותו מקום.

לדוגמא, אני רוצה לבקר באוסטרליה אבל יודע שמשך הזמן הנדרש לביקור במקום זה הוא לכל הפחות שבועיים וכרגע אני לא מצליח להרשות לעצמי לקחת שבועיים חופש מהעבודה ומהחיים כדי לנסוע לשם.

לא שלא עשיתי זאת בעבר - כמה פעמים לקחתי חופשה של שבועיים ופעם אחת אפילו של שלושה שבועות - אבל גם אז זה היה כרוך בייסורי מצפון ובהתארגנויות לא מעטות.

אני לא יכול לומר שמחיר חופשה הוא לא אחד השיקולים הגורמים לי לדחות חופשה ביעד מסוים, אבל מחיר החופשה הוא לא רק כרטיסי הטיסה אלא הרבה יותר מכך (לינה, נסיעות, ארוחות ועוד).

לכן את שאלת הנושא החם אנסח באופן שונה מהנושא שהוצע ע"י Wordpress - לאן הייתם רוצים לטוס, מדוע עדיין לא טסתם לשם ומתי אתם חושבים שבאמת תטוסו לשם?

כתבו רשומה בנושא ואל תשכחו לקשר בתגובות למדור.

הפוסטים החמים

1. לאן הייתם רוצים לטוס / אמפיארטי

2. לאן תרצו לטוס? / אימאל'א

3. לאן הייתם רוצים לטוס / עדי אדלר

4. לאן לטוס / אריק בנדק חביב

5. לאן ארצה לטוס / מוטי אור

הנושא החם - המכתב שלא נשלח לפוליטיקאי / עורך טליק חרובי

אני מודה שהפוליטיקה העכשווית בארצנו מעסיקה אותי רבות.
אני חושב שלנוכח הארועים, מאוד קשה להשאר אדיש ואני מוכן גם להודות שאני לעיתים מתקשה להרדם בגלל החרדות של "מה יהיה אם". ולכן אני מניח ההצעות שלי לשרביט החם לאחרונה די מסתובבות סביב הפוליטיקה.

פעם היה מדור באחד מעיתוני הנשים שהציע לכותבת , לכתוב למישהו קרוב דברים שלא הספיקה לומר , או לא התאים לומר באותו רגע , או לאהובים שהלכו לעולמם ולא הספקנו לומר ונקרא "המכתב שלא נשלח".

על משקל הזה אני מציע לכל מי שמרגישים כמוני, לכתוב במדור מכתב שלא ישלח, למי מהפוליטיקאים שמחליטים על חיינו. אפשר גם לפוליטיקאים מהעבר שכבר לא איתנו. אפשר לפוליטיקאים קיימים שהייתם שמחים לומר להם כמה מילים כדורבנות. או גם לפוליטיקאים מחו"ל, שמשפיעים על חיינו בצורה כזאת ואחרת.

לא אתן כאן דוגמה אישית למי הייתי כותב, אבל מבטיח כשהשרביט החם יעלה אוסיף את ליטרת הבשר שלי.
ואל תשכחו לשייך את הפוסטים שתכתבו למסגרת של השרביט החם כמובן.

כתבו רשומה בנושא ואל תשכחו לקשר בתגובות למדור.

הפוסטים החמים

1. מכתב לפוליטיקאי / קנקן

2. מכתב לפוליטיקאי / אריק בנדק חביב

3. המכתב שלא נשלח לפוליטיקאי / עדי אדלר

4. המכתב שלא נכתב לפוליטיקאי / מוטי אור

5. המכתב שלא נכתב לפוליטיקאי / טליק חרובי