מרץ 21, 2025

הנושא החם - רשימת שיר השנה בעשור, לבחירתכם / עורך מוטי אורגד

 לפני זמן מה נתקלתי במקרה בסרטון ב- youtube המתיימר להציג את השיר המוכר ביותר של כל שנה במאה השנים האחרונות (!)

צפיתי עם כל המשפחה ובחלק מהמקרים הסכמנו מאוד עם הבחירה, אבל בחלק ממש לא. 
בלטו בחסרונם מבחינתנו בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, פרינס, סינדי לאופר ועוד רבים וטובים (יותר או פחות).

החלטתי להציע כתיבת רשימה דומה לנושא החם, אבל  מאה שנים זה קצת הרבה ולכן ההצעה שלי היא: בחרו עשור כרצונכם (רצוי כזה שאתם מכירים את המוזיקה בו טוב - אני כנראה אבחר את שנות ה-70 או ה-80), עברו על השירים הידועים או הזכורים לכם מכל שנה בעשור זה ובחרו מיהו השיר הטוב/חשוב/ידוע של השנה מבחינתכם.

פרסמו רשומה עם 10 השירים שבחרתם (רצוי גם לכלול את השירים עצמם להנאת כולנו). אל תשכחו לכלול ברשומה שלכם קישור למדור ולכלול קישור לרשומה בתיבת תגובות למטה.




מרץ 14, 2025

הנושא החם - הזיכרון הראשון שאתם זוכרים מילדותכם / עורך טליק חרובי

 בתוכנית המצויינת שמשודרת בכאן 11 בימי שישי"סוכן תרבות", מבקש קובי מידן מהמרואיין השבועי להיזכר בזיכרון הראשון שלו. מרתק לשמוע  מה ואיך אנשים זוכרים מזיכרון ילדותם הראשון.

הזיכרון הראשון שלי קשור לעיר חיפה, היכן שביליתי כתינוק וכילד צעיר את שנותי הראשונות. אבא למד בטכניון ארכיטקטורה, אמא מצאה עבודה באיזושהי מעבדה של קופת חולים, שבטח סבתא שלי הרופאה סידרה לה ואנחנו גרנו בדירה שכורה בר"ח פועה 2 , בסימטה שכינו אז שדרות או"ם ושאח"כ הפכה לשדרות הציונות .

לדעתי גרנו בקומה שניה עם מרפסת שפנתה לרחוב. אני זוכר שאבא הרכיב איזו סבכה, מהמעקה של המרפסת עוד חצי מטר למעלה, כדי שחלילה אם מישהו יתכופף ,לא ניפול. ואני זוכר שמחלון המטבח ראו את המפרץ, מפרץ חיפה.

שנים אח"כ כשהכרתי את השיר של יהודה פוליקר,"חלון לים התיכון " חשבתי לעצמי שהוא נכתב על ילדים כמוני שראו מחלון ביתם פיסה של ים.

מוזמנים לספר על הזכרון הראשון שלכם, וקשרו את ההרשומה שלכם לפוסט הנושא החם הזה ובמסגרת התגובות כאן למטה.



כתבו

1.  אריק בנדק חביב

2.  עדי אדלר

3.  מוטי אורגד


מרץ 07, 2025

הנושא החם - איך מתמודדים עם המצב / עורך מוטי אורגד

 כבר הרבה זמן שאנחנו במצב לא פשוט. המלחמה, החטופים, הקרע בעם, התושבים המפונים שעדיין לא חזרו הביתה... 
לא פשוט לחיות במדינה הזאת.

באחת האזעקות האחרונות שחוויתי - לשמחתי כבר מזמן (יחסית)  לא היו כאלה - הרגשתי לחץ גדול מהרגיל. לא הבנתי למה האזעקה הזאת הלחיצה אותי, כשברוב האזעקות קודם לכן הצלחתי להישאר רגוע. 
כשהגעתי הביתה וסיפרתי על התחושות שלי לעננת היא אמרה שמדובר בהשפעה מתמשכת ומצטברת של המצב.
בהחלט יכול להיות שזה נכון. המדינה במצב מלחמה כבר כבר כ-17 חודשים.
 זוהי המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל וכולנו משלמים עליה מחיר - חלקנו יותר וחלקנו פחות.

איך אתם מתמודדים עם המצב הלא פשוט הזה?


מוזמנים לכתוב רשומה בנושא ואל תשכחו לכלול בה קישור למדור ולקשר אותה גם במסגרת התגובות כאן למטה.



כתבו

1.  אריק בנדק חביב

2.  מוטי אורגד

3.  עדי אדלר


הפופולריים מכל הזמנים