הנושא החם - האם המלחמה הסתיימה? / עורך טליק חרובי

בתקשורת ממשיכים לספור את ימי המלחמה וממשיכים להזכיר כמה זמן החטופים נמצאים בשבי החמאס.

אבל למעשה אין מלחמה, כלומר אולי יש ,אבל למעשה מחזיקה יחידה אחת של צה"ל את ציר נצרים המפריד בין דרום הרצועה לצפונה ושם הוא עושה פעולות שיטור והגנה על יחידה שעושה ביצורים ותחזוקה.

חמאס אומר שיחזיר 20 חטופים בשלב הראשון אם תהיה הכרזה על 42 ימי הפוגה.

מה שקורה בפועל הוא שהחיים מדרום לקו נצרים חזרו למסלולם עבור העזתים, בלי הצורך בהכרזות על הפוגה.

בדיר אל בלאח מבלים בים, בשווקי עזה יש מזון רב תודות לסיוע ההומניטרי הבלתי נגמר שמגיע לעזה

ורק אצלנו נאבקים אזרחים במשטר המסואב שיושב על התחת מ ה-7 באוקטובר ולא עושה כלום לטובת החזרת החטופים, ולהחזרת המפונים לצפון ולדרום, כאילו המלחמה לא הסתיימה, בעיני הממשלה.

מוזמנים לכתוב את דעתכם על המצב המוזר הזה.

קשרו את הפוסטים שלכם לפוסט הזה, ולמסגרת התגובות של הנושא החם כאן למטה.

חג שמח

הנושא החם - פסח, מצה ומרור / עורך מוטי אורגד

 פסח מתקרב ורבים מאתנו עסוקים בשאלה המפורסמת "איפה נהיה בסדר?". אצל חלקנו התשובה היא שנהיה בחו"ל אבל נראה לי שעדיין רוב תושבי ישראל היהודים מתארחים או מארחים סעודת חג עם משפחה ו/או חברים.
במהלך הסדר חלק מקפידים על קריאת ההגדה (לפעמים אפילו את החלק שאחרי האוכל...) ועל מאכלי חג מסורתיים. חלק פחות מקפידים.

ואז מגיע שאר החג... לרבים יש חופשה בחג הזה שיש בו ניילונים המכסים מדפים רבים בחנויות האוכל, פקקים בכבישים, פריחה בטבע וכמובן מימונה.

איך אתם מציינים את החג? איזה מנהגים יש לכם? האם יש לכם זכרונות מיוחדים מליל הסדר או מחג הפסח? האם יש לכם תכניות או רצונות לחג הזה? האם אתם מקפידים או משתדלים לא לאכול חמץ או אולי אתם מחפשים או אוגרים אותו לקראת החג? והאם אתם מנקים את הבית במיוחד לקראת פסח?

שתפו אותנו ברשומה בנושא ואל תשכחו לקשר את הנושא הזה במדור לרשומה שלכם ובנוסף את הרשומה שלכם כאן במסגרת התגובות למטה.

הכותבים

1. עדי אדלר

2. מוטי אור

3. n_lee

4. קנקן

5.  אמפיארטי

6.  שיק

הנושא החם - יוקר המחייה / עורך טליק חרובי

 המחירים עולים, כולנו מרגישים את זה וזה, בעיקר מרגיז.

איך אתם מנהלים את משק הבית שלכם מבחינת קניות מזון, דלק או הוצאות כאלה ואחרות ?

האם אתם בודקים מחירים לפני קנייה בהיפר למשל?

האם אתם מתדלקים בכל תחנת דלק אקראית ולא משנה כמה עולה ליטר דלק?

אתן דוגמה ממשפחתנו

אני לא בודק בכל קניה שבועית באיזה היפר הכי זול לקנות,
אך אצל רמי לוי לא אקנה בשום מצב כמדיניות, אבל מידי פעם אני בודק  בין 3,4 רשתות גדולות איפה אני יכול לקנות את הסל הכי זול. אני אפריד בין רכישה של מוצרים יבשים לבשר, אם אדע שבחנות מסויימת יש מחירים טובים לבשר ופחות למוצרים יבשים.

 לא ארכוש דלק באחת מ-3 התחנות דלק, פז או סונול. אבדוק תחנות שלא שייכות לאחת משלושת הרשתות האלה ואמצא תחנה שיש בה מבצעים ומחירים טובים כמו בחברות ten, מיקה, סד"ש וכו'

אבדוק איך אני יכול להוזיל שרותים - כבלים, אינטרנט, טלפון סלולרי, בבדיקה השוואתית אחת לחצי שנה בערך.

אבדוק את האפשרות לעבור לחברה שמספקת חשמל לא דרך חברת חשמל.

מכרנו את המכונית השניה וחשבנו לקנות דגם מתקדם יותר. אבל אחרי מחשבה, החלטנו לנסות אם אנחנו יכולים להסתדר עם מכונית אחת ומסתבר, שאם כל מי שמשתמש באוטו מתגמש  ברצונותיו, אפשר לחסוך בקניה של מכונית שניה .

אשמח לשמוע איך אתם מסתדרים עם יוקר המחייה/

כתבו פוסט קשרו אותו לפוסט הזה ולמסגרת התגובות של הנושא במדור השרביט למטה.

הכותבים

1. אריק בנדק חביב

2. קנקן

3. מוטי אור

4. אמפירטי

5. עדי אדלר

הנושא החם - טירונות / עורך מוטי אורגד

 חלק גדול מהאנשים שגדלו בארץ (לפחות היהודים הלא חרדים) שירתו בצבא. עבור רובם התחנה הראשונה בצבא הייתה הטירונות.

אני מניח שכל אחד חווה את הטירונות שלו בצורה אחרת. יש שסבלו ממנה (אני שייך לאוכלוסייה הזאת), יש שסבלו אותה ויש ודאי כאלה שאפילו נהנו ממנה.

כך או כך, נראה שלכל מי שעבר טירונות בצה"ל (או בצבא אחר) יש חוויות שהוא לא ישכח ממנה ויכול לספר עליהן גם עשרות שנים אחר כך.

adiad כתבה בבלוג שלה על זיכרונות מהטירונות וגרמה לי לחשוב על כך שלעוד רבים יש מה לספר בנושא.

כתבו על הזיכרונות שלכם מהטירונות. אפשר גם לכתוב על הטירונות של הילדים, ההורים או החברים אם יש שם סיפורים מעניינים...

אל תשכחו לקשר את נושא זה במדור לרשומה שלכם ובנוסף את הרשומה שלכם לקשר כאן במסגרת התגובות למטה.

כתבו בנושא

1. אריק בנדק חביב

2. קנקן

3. מוטי אורגד

4. עדי אדלר

5. אמפיארטי

הנושא החם - גיבורים של החיים / עורך מוטי אורגד

 מאז השבעה באוקטובר אנחנו שומעים הרבה על גיבורים. לשמחתנו ולצערנו יש לנו הרבה מהם. לשמחתנו - כי אלה אנשים שהצילו חיים, שעזרו, שתמכו שעשו המון למען אחרים.
לצערנו - כי הגבורה הזאת התגלתה בשעת צורך אמיתי. אנשים שאף אחד לא חשב שהם גיבורים - כולל הם עצמם - התגלו ככאלה במצב חירום.

אבל גבורה היא לא בהכרח מול פני אויב ולא בהכרח מתגלית בזמן מלחמה או איום קיומי כלשהו. יש אנשים שהגבורה שלהם נחשפת באירוע חד פעמי ויש אנשים שהם גיבורים בהתמודדות היום יומית שלהם עם החיים.

כתבו על גיבור, גיבורה או גיבורים שאתם מכירים אישית או שמעתם עליהם או אותם. מדוע לדעתכם הם גיבורים? במה מתבטאת הגבורה?

אל תשכחו להוסיף ברשומה שלכם קישור לנושא זה במדור בשרביט וגם להוסיף קישור לרשומה שלכם בתיבת התגובות כאן למטה.

הכותבים

1. עדי אדלר

2. מוטי אור

הנושא החם - בינה מלאכותית / עורך טליק חרובי

 אני מודע לעובדה שהמושג "בינה מלאכותית" (AI) הוא מושג רחב שכולל בתוכו עולם ומלואו.

האם אתם משתמשים באיזושהו אופן וסוג  של הבינה המלאכותית בעבודתכם או  בתחביביכם ?

אתן שתי דוגמאות מעצמי:

כבר סיפרתי שאנחנו מנסים למצוא כל מיני פריטים היסטורים על הסבים שלנו מ2 בצדדים ונעזרנו  גם ב chat gpt שנתן לנו אינפורמציה לא שלמה, אבל גם הלך למחוזות אינפורמטיביים הזויים, שהביא להבנה שאנחנו צריכים לדעת לסנן את המידע שהוא מציע או לדעת להגדיר מדוייק יותר את בקשתנו. לדידנו מצאנו שיש לעשות ב- AI שימוש מוגבל וביקורתי.

בני הצעיר נמצא בתחילת דרכו כאמן קעקועים, או מקעקע.

בזמנו מי שרצה להתקעקע היה מגיע למקומו של המקעקע אומר לו אני רוצה שתקעקע לי פרפר, בעל המלאכה היה מצייר פרפר ואם זה מצא חן בעיני המקעקע,נחתמה עיסקה.

להפתעתי גיליתי שהיום מקעקעים מצווים להחזיק טאבלט שבו הם מכינים "תיק עבודות" אותו הם מראים ללקוח וחלק מתיק העבודות בנוי על ציורים שהבינה המלאכותית מציעה להם,היא בונה דמות,מציעה חלקים לדמות והמקעקע בונה סוג של פאזל כיד הדמיון הטובה עליו.

כמובן שאלה שימושים פשוטים של הבינה המלאכותית וברור לי שיש שימוש רב ואחר לדברים חשובים הרבה יותר.

למשל, את האנימציה המדהימה הו יצרה בינה מלאכותית:

שתפו איך אתם מתייחסים לאפשרויות הגלומות בטכנולוגיה הזו. האם ואיך אתם משתמשים בטכנולוגיה הזו לתועלתכם.

אל תשכחו לשים ברשומה שלכם קישור לנושא זה במדור השרביט וגם לשים קישור לרשומה שלכם במסגרת התגובות למדור כאן למטה .

רשימת הכותבים

1. אסתי עיני

2. אריק בנדק חביב

3. מוטי אור

4. קנקן

5. עדי אדלר

6. אמפיארטי

הנושא החם - אינדיבידואליות מול קהילתיות בבלוגוספרה / עורך קנקן

בשבוע הקרוב יחול ציון דרך לפרויקט ולאתר פרפרים המלווה אותנו. ציון מועד זה הינו השראה להצגת שאלות לדיון ולביקורת בנושא החם של השרביט השבוע: אינדיבידואליות מול קהילתיות בבלוגוספרה, ככלל ובפרויקט פרפרים, בפרט.

לא מעט שאלות נשאלות כיום:

שאלות לגבי עתידם של הבלוגים בישראל (באוכלוסיה קטנה מאוד יחסית של דוברי וקוראי עברית לעומת אוכלוסיית דוברי האנגלית ברחבי העולם). שהן למעשה שאלות לגבי השרדותם של הבלוגים הנכתבים בעברית במרחב הזמן.

ושאלות לגבי מעמדם של הבלוגים לעומת כתיבה ברשתות החברתיות, כמו:

האם יש מקום לבלוגים כאשר רבים נועלים את הבלוגים שלהם ומעבירים את פעילות הכתיבה שלהם לג'ונגל הרשתות החברתיות?

האם כתיבת פוסטים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק מהווה בעצם תחליף לקהילתיות שאבדה עם התפוררות פלטפורמות הבלוגוספרה הקהילתיות הקלאסיות?

האם פרוייקטים כמו קהילת "פרפרים" והאתר שלה יכולים לגשר בין הפער שבין כתיבה בפלטפורמה עצמאית (הבלוגים שלכם) לבין פלטפורמה בעלת אופי קהילתי כמו פייסבוק (הצעירים מבינכם יגידו שפייסבוק היא כבר עוד פלטפורמה שכמעט אבד עליה הכלח ושאותה החליף הטיק טוק למשל).

האם מגמת המעבר של כוח הכובד מהבלוגים לרשתות כמו פייסבוק ועד לטיקטוק מעידות למעשה על אובדן הקשב של ציבור הקוראים לרשומות/רשימות מקיפות ומעמיקות לטובת פוסטים אינפורמטיבים קצרים (בין אם נכונים או לא מדוייקים עובדתית) וללא עומק רב - לכאורה כדי לקבל "תשומי" גדול יותר או כדי להוביל דעת קהל בשפע "אמונות", שמטבען כאמונות אפשר להפיץ ללא תמיכה עובדתית.

או האם פיצ'ר "הוויראליות" בפלטפורמות החברתיות הוא זה שבעצם מנצח את פלטפורמות הבלוגיה הקלאסית?

התשובה לשאלה האחרונה נתמכת על ידי התופעה שבה נוקטים חלק מהבלוגרים העצמאיים - פרסום תקציר וקישור בדף הפייסבוק (או רשת אחרת) שלהם, לרשומה האחרונה בבלוג שלהם. חלקם אפילו מגדילים לעשות ובפוסט שפורסם בבלוג שלהם מאפשרים תגובות בדף הפייסבוק שלהם בלבד ולא נופלת הלסת שגם הלייקים לפוסט יכולים להנתן רק דרך חשבונות פייסבוק.

מכל אלה, אפשר להניח שהמניע הינו מטרת העל - הרחבת מספר העיניים הקוראות. מטרה זו תלויה למעשה בניצחון המספר - מספר הקוראים מבין המנויים הרשומים בבלוגים לעומת מספר הקוראים מבין "החברים/עוקבים" הרשומים בדף הרשת החברתית. לעומת "התועלת", אין להתעלם מהוויראליות המוטמעת באלגוריתמים של הרשתות החברתיות - אלגוריתמים המעודדים קיטוב, שיסוע ופילוג עם כל הרוע שזולג לחברה שבה אנחנו חיים.

ואולי יש המפסיקים לכתוב בבלוגים כי לאחר סגירת פלטפורמות הבלוגוספרה הקהילתית, רבים מאלה שנאלצו לעבור לפלטפורמות כתיבה עצמאיות מוצאים עצמם ככותבים בשממה בלוגוספרית.

פרוייקט קהילת פרפרים ואתר הבלוגיה ההיברידי שלו הוקם כדי לגשר בין פער התפוצה בכתיבה של האינדיבידואל בבלוגיה לבין "התחושה" הקהילתית לכאורה בכתיבה ברשתות החברתיות. כמו לגשר על פער התפוצה שבין העומק בבלוגיה לעומת הרדידות שמכתיבות הפלטפורמות של הרשתות החברתיות.

הנכם מוזמנים לכתוב כל העולה בדעתכם בנושא הפער שבין אינדיבידואליזם מול קהילתיות בבלוגוספרה, או בהשוואה לעומת הרשתות החברתיות שאתם פעילים בהן. וכן על מקומו של פרוייקט ואתר פרפרים כמגשר על הפער הזה, בפרט.

זו גם הזדמנות להעלות מהי התרומה האישית של "פרפרים" עבורכם, אם בכלל. כמו הזדמנות להעלות כל דבר ביקורת מנומקת ובתקווה בונה, לשיפור פעילות פרויקט "פרפרים" ו/או לאתר שלו.

אל תשכחו לשים ברשומה שלכם קישור לנושא זה במדור השרביט וגם במסגרת התגובות למדור כאן למטה - לשים קישור לרשומה שלכם.

© התמונה לטקסט של הפוסט נוצרה באמצעות DALL-E3

רשימת הכותבים

1. אמפיארטי

2. עדי אדלר

3. מוטי אור

4. קנקן

הנושא החם - פרחים בטבע או ליד הבית / עורך מוטי אורגד

 האביב מתקרב או שאולי הוא כבר כאן ואחד מהסימנים המובהקים של האביב הוא הפריחה - במרץ-אפריל פורחים הרבה פרחי בר בארץ (ובכלל בחצי הכדור הצפוני) וגם לא מעט פרחי תרבות פורחים בגינות.

מה היחס שלכם לפריחה? האם אתם נהנים ממנה? מתעלמים ממנה? סובלים בגללה (אלרגיות...)? יוצאים במיוחד כמו עננת לחפש פרחים נדירים?

כתבו רשומה על היחס שלכם לפריחה,  על הפרחים בגינה שלכם או על פרחים יפים או מיוחדים שראיתם בטבע.

אל תשכחו לקשר את הרשומה שלכם לפוסט זה מדור ולהוסיף בתגובות למטה קישור לרשומה שלכם.

בתמונה - סחלב בשם רצועית רוברט, הפרט היחיד הידוע בארץ...

הכותבים בנושא החם

1. קנקן

2. אריק בנדק חביב

3. עדי אדלר

4. מוטי אור

הנושא החם - תחרות הזמר של האירוויזיון / עורך קנקן

בילדותי, טרם עידן הופעת תשדירי הטלוויזיה הישראלית, אני זוכר שברדיו של ישראל הפרובינציאלית התנגן שוב ושוב השיר של הזמרת פראנס גל מלוקסמבורג, לאחר שזכתה בתחרות האירוויזיון לשנת 1965. 

זו הייתה הפעם הראשונה ששמה של תחרות האירוויזיון נקלטה בתודעתי כילד. שלוש שנים אחר כך, רשות השידור הישראלית החלה לשדר בטלוויזיה את תחרויות האירוויזיון. בימים ההם כשבישראל היה רק ערוץ טלוויזיה אחד, היה לתחרויות הארוויזיון רייטינג עצום. לימים אוהדי תחרות האירוויזיון יוחסו בצדק או שלא בצדק למגזר הלהט"בי. מידת העניין של הציבור הישראלי בתחרויות האירוויזיון עלתה כאשר ישראל הצטרפה בשנת 1973 לתחרות האירוויזיון ובמיוחד כשישראל הפכה למעצמת אירוויזיון בזכיה של "דוז פואה" ארבע פעמים, התעוררה הגאווה הלאומית של הציבור והזוכים זכו לברכה טלפונית אישית של ראשי ממשלות ישראל ושל שרי חינוך ותרבות (שכידוע נזכרים לברך ישראלים רק כאשר הם זוכים בפרס ראשון באירוויזיון, בפרס נובל, או במדליה באולימפיאדה).

בשנים הראשונות השירים הישראלים שהתחרו באירוויזיון היו בשפה העברית, לעיתים עם מילת מוטיב אחת שהיא בין-לאומית. לימים השתחלו לשירים שורה, בית או פזמון באנגלית, עד שבשנים האחרונות כל השירים שהתחרו באירוויזיון היו על טהרת השפה האנגלית.

מאז התנהל במחוזותנו הויכוח הנצחי - רק עברית או לא - בשירים שלנו המתחרים באירוויזיון. מה דעתכם? האם הוא נובע מפטריוטיות או קשור לענייני סיכויי הזכיה, בשל הזרות של השפה העברית לאוזן האירופאית ?

במשך שנים עולות הטענות שהאירוויזיון הוא פוליטי ושקיימת אפליה אנטישמית בשיפוט השירים וכלפי המבצעים שלנו (במיוחד כאשר השיר שלנו אינו זוכה במקום ראשון, כמובן).

הוועדה האירופאית טוענת שמילות השיר ("גשם אוקטובר"), שאמורה לייצג הזמרת עדן גולן השנה, הן פוליטיות ועל כן נדרש תיקון מילות השיר או החלפתו על מנת שהשיר יוכל להשתתף בתחרות. בעקבות, התעורר ויכוח בין האם להתעקש, לעשות ברוגז ולהעדר השנה מהתחרות, לבין אלה הטוענים שצריך לשתף פעולה עם הוועדה ולהתחרות השנה בכל מחיר, דווקא בשל המגמות האנטישמיות כלפינו ובמיוחד בשל התמיכה העולמית החד-צדדית בחמאס במלחמת חרבות ברזל. מה דעתכם בעניין?

הינכם מוזמנים לכתוב כל העולה על דעתכם לגבי תחרות הזמר של האירוויזיון בכלל ולגבי התחרות השנה בפרט.

אל תשכחו לשים ברשומה שלכם קישור לנושא זה במדור השרביט וגם במסגרת התגובות למדור כאן למטה - לשים קישור לרשומה שלכם.

תקציר כל השירים של ישראל שהתחרו באירוויזיון מ- 1973 ועד 2023

משתתפים בפוסטים החמים

1. מוטי אור

2. עדי אדלר

3  אריק בנדק חביב

4.  קנקן

הנושא החם - טראנד ששמו פודקאסטים / עורך טליק חרובי

 האם אתם מקשיבים לפודקאסטים?

נראה כאילו שתוכניות הרדיו בתחנות הרדיו המוכרות כבר פחות מענינות ואנשים נסחפים אחרי פודקאסטים שצצים כפטריות אחרים הגשם.

נכון לשנת 2021 היו בארץ כ800 פודקסטים ,היום בשנת 2024,אולי בגלל המלחמה,המספר ירד אבל עדיין הטיקטוק מלא בפרומואים של אנשים שמשדרים פודקאסט ומנסים למשוך אליהם מאזינים.

באופן אישי ניסיתי להאזין לכמה פודקאסטים,אבל הקונספט לא תפס אותי ,אני גם  לא מקשיב לתוכניות מלל ברדיו ,פעם הייתי מאזין יותר.

איך זה אצלכם? האם אתם מקשיבים לפודקאסטים? יש לכם העדפות?

ואם אתם מכורים לעניין אפשר המלצה, למה שאתם שומעים?

אל תשכחו לשים ברשומה קישור למדור ובתיבת התגובות למדור כאן למטה לשים קישור לרשומה.

אל הפוסטים החמים מאת:

1. אריק בנדק חביב

2. אמפיארטי

הנושא החם - לפני עשר שנים והיום / עורך מוטי אורגד

 הבן שלי סיפר לי ששאלו אותו כמה פעמים לאחרונה איפה הוא רואה את עצמו בעוד עשר שנים.

זאת שאלה מעצבנת שאני מכיר בעיקר מראיונות עבודה (אם כי בדרך כלל השאלה בראיונות היא על חמש שנים). 
מעצבנת כי מאד קשה לענות עליה. רוב בני האדם לא יכולים ולא רוצים לתכנן לטווח כזה ארוך.

תהיתי אם היו שואלים אותי לפני עשר שנים את השאלה הזאת האם בתשובה היה קשר כלשהו למקום בו אני נמצא היום.

ולכן אני מזמין אתכם (ואותי) לנסות להיזכר מה היה מצבכם לפני עשר שנים, מה היו רצונותיכם אז והאם משהו מהדברים האלה התגשם בעשר השנים שחלפו והאם אתם מרוצים מהמקום אליו הגעתם בחלוף עשר שנים.

או בקיצור, הנושא הזה קצת פתוח - אתם מוזמנים לכתוב על מה שעבר עליכם בעשר השנים האחרונות, מה השתנה בשנים אלה, להשוות בין מצבכם לפני עשר שנים למצבכם היום או כל נושא אחר שקשור איכשהו לעשר שנים אחורה.

אל תשכחו לשים ברשומה קישור למדור ובתגובות למדור כאן למטה לשים קישור לרשומה.

משתתפי הנושא החם - לפני עשר שנים והיום

1.  אריק בנדק חביב

2.  עדי אדלר

3. מוטי אורגד

4. אמפיארטי

5. אמאל"א

הנושא החם - בתים וגעגוע / עורך מוטי אורגד

 הכותרת לנושא לקוחה  מספרו של אשכול נבו - ארבעה בתים וגעגוע - אבל הנושא לא קשור ישירות לספר.
לרבים מאתנו יצא לעבור בתים (או דירות) במהלך חייהם. נדירים האנשים שחיו כל חייהם באותו בית.

האם אתם זוכרים את הבתים בהם גרתם במהלך חייכם? האם אתם מתגעגעים לחלק מהם? האם שמחתם לעזוב חלק מהבתים האלה? האם הייתם רוצים לחזור למי מהם? אולי אפילו חזרתם בסוג של טיול שורשים?

כתבו רשומה הסוקרת את הבתים בהם גרתם וספרו לנו מה עבר עליכם בבתים האלה.

אל תשכחו לקשר את את פוסט הנושא החם הזה בפוסט שלכם  וגם להוסיף קישור למסגרת התגובות כאן למטה.

הפוסטים החמים

1. ללא געגוע / אריק בנדק חביב

2. בתים וגעגוע / מוטי אורגד

3. בתים וגעגוע / עדי אדלר

4. הבתים שלי וטיולים לידם / CatededUr

5. בתים וגעגוע / אמפיארטי

6. בתים וגעגוע / טליק חרובי

7. בתים וגעגוע - חלק א'  / קנקן

הנושא החם - ספרו על השורשים שלכם / עורך טליק חרובי

 תמיד מסקרן לדעת מי היו הסבים והסבתות שלנו, מאיפה הגיעו, מי היו ההורים שלהם, האם היו חילונים או דתיים ועוד.

אז נכון, כולנו מתישהו עשינו בבית הספר עבודת שורשים, חלק הכינו עץ משפחתי, חלק מצאו קרובים רחוקים כשהמשפחות התפצלו. ולחלק מאיתנו יש רצון להמשיך לנבור ולמצוא "מציאות".

המשפחה שלי למשל היא משפחה "נוברת".
גילינו שלסבא וסבא רבתא שלנו היה פנסיון בתל אביב , מצאנו את הכתובת שלו, מצאנו תעוד ותמונות.

פריטים שלא היו לאף אחד מאיתנו כשילדיו עשו עבודת שורשים בבית הספר.

הידעתם למשל שהשלטון העותמני התנה את השהות של יהודים בארץ ישראל בגיוס לצבא התורכי, כדי לעזור במאמץ המלחמתי נגד בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה?
היו כאלה מעטים שהתגייסו והיו כאלה כמו סבא שלי שהעדיפו לעזוב לאלכסנדריה במצרים ומשם להתגייס לגדודים העברים שעזרו לבריטים.

כתבו פוסט על השורשים שלכם. ספרו במידת האפשר מאיפה הגיעו הוריכם/ הוריהם, במידה ולא נולדו כאן.
במה עסקו בשנים הראשונות להיותם כאן?

אל תשכחו לקשר את הפוסטים שלכם לפוסט הזה וגם במסגרת התגובות לנושא השרביט החם למטה.

 

הפוסטים החמים

1. שורשים / אריק בנדק חביב

2. השורשים שלי / מוטי אור

3. השורשים שלי  / עדי אדלר

4. השורשים שלי / אמפיארטי

הנושא החם - מקום טיול אהוב ליד הבית / עורך מוטי אורגד

 מזג האוויר ומצב המלחמה מאפשר לרבים מאיתנו לצאת לטיולים, אם כי אני מניח שרבים חוששים (ובצדק לדעתי) לנסוע לטייל בדרום (לא כל הדרום אלא אזור עוטף עזה) ובצפון.

סטטיסטית לפחות רבים מאתנו גם לא גרים בצפון או בדרום אלא במרכז ולפעמים אנחנו מטיילים לא רחוק מהבית.

איך מגדירים לא רחוק? אין תשובה ברורה, אבל לצורך הנושא נניח שמדובר במקום שהוא עד חצי שעה נסיעה מהבית שלכם.

כתבו על מקום בו אתם אוהבים לטייל שהוא עד חצי שעה נסיעה מביתכם... כמובן מוזמנים גם לצרף תמונות.

אל תשכחו לשים ברשומה קישור למדור ובתגובות למדור לשים קישור לרשומה.

בתמונה: כלנית שצילמתי ביער ראש העין, כ-20 דקות נסיעה מביתי.

הפוסטים החמים

1. קרוב לבית / אריק בנדק חביב

2. מקום טיול אהוב ליד הבית / מוטי אור

3. מקומות לטייל ליד הבית / אסתי עיני

4. מקומות טיול אהובים ליד הבית / עדי אדלר

הנושא החם - תמונות המבטאות אתכם או את שהייתם בעברכם / עורך טליק חרובי

 בטיקטוק יש טרנד חביב שמתבטא בעובדה שאנשים מצלמים סרטונים ובהם הם מבטאים את מי שהם או מי שהיו בעברם. במדור מוצע השבוע  לעשות בנושא זה פוסט - מילולי, צילומי (סטליס או וידאו קצר), או צירוף.

למשל, אני הייטקיסט ולכן ברור שאני עושה כך וכך...
או, 

אני ירושלמי/ תל אביבי/ ראשלצי וכו' ולכן ברור שנהגתי ללכת למקומות הבאים... או ביליתי במקומות מסויימים.

מעלה לכאן את מה שכתבתי על עצמי, כרעיון לפוסט שלכם:

אנחנו ירושלמים ותיקים,
ברור שהסתובבנו במשולש המלך ג'ורג, בן יהודה ורחוב יפו.

אנחנו ירושלמים ותיקים, 
כל יום כיפור היינו מתאספים בבית הכנסת שבסמינר בית הכרם ואח"כ מטיילים ומסיימים בגן העשרים.

אנחנו ירושלמים ותיקים אכלנו מנה פלאפל בפלאפל דליה,קנינו גרעינים אצל בהרי בסמטה ושמענו תקליטים בפיקדילי

אנחנו ירושלמים ותיקים, ברור שהלכנו לשתות בירה בטוורן ותה בבית התה של יאן בעין כרם.

אנחנו ירושלמים ותיקים, ברור שכל יום שישי הלכנו לאכול ב"מנגן" בנחלאות וברור שהוא עשה לנו חשבון על הפוליטורה במטבח.

אנחנו ירושלמים ותיקים, ברור שהלכנו למרכז בתי הקולנוע במרכז העיר לראות סרט באורנע או באוריון או ברון או בסטודיו

אנחנו ירושלמים ותיקים ,ברור שאכלנו מרק ב"מרקיה הקטנה", נגבנו חומוס בפינתי או בטעמי, הלכנו לסרט בסינמטק בבית אגרון או בתאטרון ירושלים.

אנחנו ירושלמים ותיקים , ברור שעשינו קניות ביום חמישי בשוק מחנה יהודה והפסקה במסעדה אצל עזורה היה must.

אנחנו ירושלמים ותיקים, ברור שזוכרים את ירושלים לפני מלחמת ששת הימים, את מלחמת ששת הימים עצמה ואת ההפגזות הירדניות.

אנחנו ירושלמים ותיקים, ברור שראינו את הפועל ירושלים בכדורגל במגרש בקטמון ואת הפועל ירושלים כדורסל באולם בשטראוס.

אנחנו ירושלמים ותיקים, גרנו בבית הכרם, נסענו בשני אוטובוסים לבית ספר "בית חינוך" בטלביה ושרדנו כדי לספר את זה.

אנחנו ירושלמים ותיקים גם אם עזבנו את ירושלים לפני 40 שנה ואנחנו גרים מחוץ לירושלים יותר שנים מאשר גרנו בה.

זה נושא השרביט החם, קשרו את הפוסטים שלכם לפוסט הזה וגם בתיבת התגובות של השרביט החם.

הפוסטים החמים

1. העבר בתמונה / אריק בנדק חביב

2. תמונות המבטאות אתכם או עברכם / עדי אדלר

3. תמונות המבטאים אתכם או עברכם / מוטי אור

הנושא החם - שנת 2024 התחילה / עורך טליק חרובי

 אני מניח שלכולנו שנת 2023 החולפת עמדה בסימן הטבח והמלחמה שנגררה עד לסופה ושנמשכת כבר 3 חודשים.

מה אתם מאחלים לעצמכם בשנה הנכנסת?

מה אתם מקווים שיהיה במדינה בשנה הזאת?

מבחינה מדינית, פוליטית, כלכלית וחברתית.

אני הייתי רוצה כמובן לראות שהממשלה הנוכחית לוקחת אחריות על הכאוס, מתפטרת ומובילה לבחירות חדשות בשנה הזאת. ואני מקווה שהממשלה שתקום תחתיה תוביל את כולנו למקומות טובים הרבה יותר. נשמע שזו קלישאה שרבים מאיתנו נאיבים מספיק לחשוב שזה יקרה בצורה חלקה. כי כולנו מבינים מה הוביל אותנו לכאוס, אבל ברור שללא מאבק בלתי מתפשר זה לא יקרה.

כתבו מה דעתכם, וקשרו את הפוסטים שלכם לפוסט הזה וגם במסגרת התגובות של השרביט החם.

בתקווה לשנה נורמלית יותר.

הפוסטים החמים

1. שנת 2024 התחילה / אמפיארטי

2. שנת 2024 התחילה / מוטי אור

3. שנת 2024 התחילה / עדי אדלר

4. והנה התחזית לעוד... / אריק בנדק חביב

הנושא החם - סיכום שנת 2023 / עורך מוטי אורגד

 אני יודע שעבור רבים מאתנו (ואני ביניהם) נראה שהשנה הזאת התחילה (או אולי נגמרה) ב-7.10.

שלושת החודשים שעברו מאז אותו תאריך גורלי יכולים להיראות כנצח ולהשכיח את כל מה שקרה קודם,
 אבל בכל זאת בשנת 2023 היו גם תשעה חודשים לפני המלחמה הזאת...

האם אתם זוכרים מה עבר עליכם בשנה הזאת, לפני ואחרי ה- 7.10? 

נשמח אם תכתבו רשומה בנושא. אפשר גם להתייחס רק לזמן עד ה-7.10 או רק אחריו, אפשר גם להשוות את השנה שחלפה לשנים קודמות ואפשר גם לציין תכניות ותקוות לשנת 2024.

אל תשכחו לקשר את הרשומה למדור בתגובות פה וגם לשים קישור למדור ברשומה עצמה.

שתהיה לנו שנת 2024 מוצלחת בהרבה מ-2023!

הפוסטים החמים

1. היום האחרון / אריק בנדק חביב

2. לא בדיוק סיכום שנה / עננת

3. סיכום שנת 2023 / מוטי אור

4. סיכום שנת 2023 / עדי אדלר

5. סיכום שנת 2023 / אמפיארטי