יולי 29, 2022

מדור השרביט החם - אז איך נפגשתם?

 שוב תודה לתיאו, הפעם לגמרי בעקיפין, על הרעיון לנושא השבוע במדור השרביט החם. 

תיאודורה ג'יימס, את לגמרי מהווה השראה עבורי בנושאים שונים ומגוונים. תבורכי. 

סיפורי "איך נפגשנו" איכשהו תמיד מעניינים, מרתקים, לעיתים מצחיקים, לעיתים מרמזים על עתיד מערכת היחסים שתהיה ולעיתים לגמרי לא קשורים. 

הורי, למשל, אמנם הכירו זה את זו הרבה שנים כי היו יחד בתנועת הנוער בחו"ל, אבל היא היתה מבוגרת ממנו בשנתיים (הוא בכלל היה בשכבה של אחותה הקטנה) ולא היה ביניהם קשר עד למסע שקבוצה מהתנועה ערכה לקראת העלייה לישראל. היה זה מסע בין קהילות יהודיות ברחבי דרום ומרכז אמריקה, שבו הם הופיעו בריקודים ושירים ופנטומימה והפיצו את הבשורה הציונית בקרב אותן קהילות. 

שניהם רקדו ריקודי עם, אבא שלי היה רקדן בחסד וגם שחקן ופנטומימאי לא רע בכלל, אמא שלי גם ניגנה בחלילית, וככה תוך כדי המסע הם הכירו והתקרבו ובאיזה שהוא שלב התאהבו - וזאת למרות שלשניהם היו בני זוג אחרים שחיכו להם כבר בארץ. למותר לציין שהם נפרדו מבני הזוג ההם והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה. 

אני ו-T גם כן הכרנו זה את זו בבית הספר - גם הוא שנתיים מעלי - הלכנו לאותן מסיבות עם אותם חברים כל שבוע במשך יותר משנה ומעולם לא שוחחנו ואפילו לא רקדנו ביחד, אבל היתה מסיבה אחת די משעממת שבה לא ממש רקדנו, והתיישבנו על הריצפה והתחלנו לדבר......ואז הוא הזמין אותי לדייט....

מצחיק שרק אחרי שהתחלנו לצאת, כל החברות והחברים שאלו את עצמם איך הם לא חשבו על זה קודם. אבל באמת שעל פניו לא היינו הזוג שהיית חושב עליו. רק עמוק בפנים או בדיעבד אפשר היה להבין מה בעצם יש לנו במשותף. וגם כאן, השאר היסטוריה. 

בתי פגשה את חתני בטיול אחרי צבא בהודו. היא נסעה לגמרי לבדה ובכל מקום אליו הגיעה הצטרפה לקבוצות ישראלים שטיילו ביחד, אבל רק כאשר היא פגשה את החבורה של חתני היא מצאה איזשהו חיבור והיה לה כיף להישאר ולהמשיך לטייל איתם. בכלל היה לה איזה סיפור קצר עם חבר שלו, בעוד שהיא וחתני היו בהתחלה רק ידידים. בשלב כלשהו החבר נסע לנפאל לעשות איזה טראק, ואחרי כמה שבועות כתב לחתני, חברו הטוב, שיצטרף אליו, ושיביא איתו גם את בתי. במסע הזה מהודו לנפאל בתי וחתני התקרבו מאד אבל לא העזו לגלות לעצמם שהם בעצם התאהבו. רק כשהגיעו ופגשו את החבר והוא מייד ראה זאת והטיח את זה בפניהם - גם הם הודו בפניו ובפני עצמם לראשונה שזה פשוט קרה. וגם כאן - השאר היסטוריה. 

הסיפור של בני וכלתי הכי מצחיק. כלתי היתה כבר לקראת סוף התואר השני במוסיקה בבוסטון ובני היה שם כבר חצי שנה לאחר שנסע להשלים את התואר הראשון - באוניברסיטה אחרת למוסיקה - אחרי שאת תחילת לימודיו עשה כאן בארץ ברימון.

כלתי כבר היתה אז שבע או שמונה שנים בארה"ב ויצאה בעיקר עם בחורים רוסיים (בכל זאת היא אמנם היתה ישראלית אבל נולדה בבלרוס ועלתה ארצה בגיל ארבע), שבשלב ההוא נמאסו עליה לגמרי. היא הרימה טלפון לידיד נעורים שלה שחי באותן שנים בניו יורק, קיטרה לו על מצב ה"בנים" בבוסטון ולחצה עליו להכיר לה חברים ישראלים שלו שלמדו בבוסטון. הבחור לא ממש ידע מה לעשות עם הדרישה הזאת, ופתאום קפץ לו לראש בני - אותו הוא הכיר ממש ברפרוף מרימון - והרים לו טלפון בשיחה הכי הזויה שבני אי פעם קיבל בחייו. "תשמע" הוא אמר במבוכה גדולה, "יש לי ידידה טובה בבוסטון שמחפשת להכיר ישראלים, אכפת לך אולי לקחת אותה לדייט?" ובני - שהיו לו בסך הכל שתי חברות רציניות עד כה ומעט מאד דייטים פרט לכך, אבל היה בטוח שהוא כנראה לא בנוי לאהבה ולא היה מוכן להתפשר על מערכות יחסים כפי שהיו לו עד אז, שבהן אהבו אותו הרבה יותר ממה שהוא אהב בחזרה - משום מה הסכים. 

הבן הקמצן שלי קבע איתה בפיצריה מעבר לרחוב מהדירה השכורה שלו, כנראה גם כדי לא לבזבז עליה הרבה וגם כדי שיהיה לו קל לברוח הביתה אם זה לא יהיה מוצלח. אבל אחרי הדייט הראשון הזה הם לא נפרדו יותר לעולם. 

אז מה איתכם? יש לכם סיפורי "איך נפגשנו" או "איך הורי נפגשו" שבא לכם לשתף? כתבו פוסט בנושא וקשרו אותו לכאן למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן

כתיבה מהנה

@כל הזכויות שמורות לאתר yo-yoo


הפופולריים מכל הזמנים