ציינתי השבוע כמו כמה אנשים נוספים..
יום הולדת (תודה למברכים, אין צורך בברכות, יום ההולדת אוזכרה כדי לחדד נקודה)
אני כותב שציינתי ולא חגגתי כי בדרך כלל אני חוגג ובשנתיים האחרונות אין חשק לחגיגה.
בכלל יש אנשים שלא עושים מיום ההולדת יום מיוחד, אני כל השנים חשבתי שזהו יום מיוחד ומגיע לי יום אחד להיות מחובק ואהוב ולפי הפידבקים שאני מקבל בימי ההולדת שלי כולל זה האחרון - זה אכן מרגיש כך ואני שמח שככה.
השנה וביתר שאת בשנה שעברה סמוך לטבח של ה-7 באוקטובר הצנעתי, חגגתי בחוג המשפחה.
בשנים קודמות נסעתי לסוף שבוע בארץ או לחו"ל בקטנה ופונקתי.
ואם לא נסעתי, יצאנו עם המשפחה לארוחה טובה במסעדה או לפינוק אחר.
ואם לא נסעתי, יצאנו עם המשפחה לארוחה טובה במסעדה או לפינוק אחר.
איך אתם מתייחסים ליום ההולדת שלכם?
האם אתם מתייחסים ליום הזה? איך אתם מציינים/ חוגגים?
האם אתם מתייחסים ליום הזה? איך אתם מציינים/ חוגגים?
האם אתם חוגגים בחיק המשפחה, במקום העבודה או עורכים מסיבה (רבת מוזמנים)?
האם אתם מציינים את יום ההולדת לפי התאריך הלועזי, העברי ואולי את שניהם (טובים השניים מן האחד)?
האם אתם אוהבים ומצפים למתנות?
האם אתם מתייחסים לערך הכספי של המתנות כמדד לאהבה?
ואולי מסתפקים ושמחים בברכה מקורית, במלאכת יד, בפרחי אגרטל או עציץ...
כתבו פוסט בנושא זה ואל תשכחו לקשר אותו לפוסט נושא חם זה.
וכמו כן לקשר את הפוסט שכתבתם במסגרת התגובות כאן למטה.
וכמו כן לקשר את הפוסט שכתבתם במסגרת התגובות כאן למטה.
שיהיו רק חדשות טובות.
