זוגיות היא דבר מסובך ולעיתים קרובות מדי - הפכפך.
רבות דובר ונחקר ונכתב (ועוד ידובר וייחקר וייכתב) אודות הזוגיות בקרב בני אדם, מה מושך אותנו לאחר, מה קושר שני בני אדם וגורם להם לבנות חיים משותפים ומה בסופו של דבר גורם לכך שהם נשארים יחד לאורך זמן או מפרקים בשלב מוקדם או מאוחר את החבילה.
תיאוריות רבות נרקמו לגבי מה עובד טוב יותר בין בני זוג - למשל הדמיון ביניהם או השוני.
לאחרונה מדברים הרבה על הקושי להיכנס בכלל לזוגיות בגלל ריבוי האופציות - דרך האפליקציות השונות, הקושי לעבור מהצ'ט (שמאפשר להישאר עדיין בפנטזיה) למפגש במציאות, הקושי להמשיך לדייט שני כי התחושה היא שבטוח יש מישהו טוב יותר, מתאים יותר...שעוד לא פגשנו.
ויש כמובן את רשימות הדרישות - הצ'קליסט.
דווקא הפעם אני לא נכנסת לשיקולים של מה כן, אלא דווקא מעניין אותי לשמוע על ה-deal breakers. אותם "תנאי סף" שגורמים (או גרמו בעבר) לכם לפסול מישהו מראש עוד לפני שפגשתם אותו.
דתיה שפוסלת חילוני, מישהו שלא מעשן שפוסל מעשנת, גבוהה פוסלת נמוך, רזה פוסל שמנה, יהודיה שפוסלת לא יהודי וגם תנאים פחות הרי גורל כמו תל אביב שפוסל חיפאית....
ומה שמעניין אותי היום זה כמו שכתבתי בכותרת.
כשאני נזכרת בתחילת הקשר ביני לבין T אני מגחכת קלות. כי בעצם לא היתה לי שום דרך שבעולם לדמיין אפילו שאנחנו נהפוך לזוג.
אני אוהבת בחורים כהים. אידריס אלבה, למשל. נכון שגם את רוברט רדפורד (בכל הגילאים) אבל זה דווקא יוצא הדופן. T לבנבן ממוצא רומני. אמנם כהה יחסית לאשכנזי הממוצע אבל עדיין הרבה יותר מדי בהיר לטעמי.
T תמיד היה שמנמן, ולמרות שגם אני לא הייתי רזה אף פעם, המבט שלי נמשך לרזים. חצופה שכמותי.
בתקופה שהכרתי את T, תקופת התיכון, הוא לבש מכנסיים מתרחבים למטה עם כיסים בצדדים (תהרגו אותי למה זה כל כך הפריע לי) וענד תכשיטי זהב: צמיד עם שמו (בלועזית) וטבעת עם ראשי התיבות של שמו. והכי "גרוע" - כפכפי עץ (כאלה של "ערסים", סליחה על הדימוי הגזעני).
T היה תלמיד לא טוב, בלשון המעטה, ואני הייתי תלמידה מצטיינת.
אבל כל זה היה זניח לעומת העובדה שהוא עישן סיגריות. כן, מבחינתי עישון היה deal breaker.
אבל באותו ליל ששי במסיבה הכושלת ההיא שבה ישבנו על הרצפה ודיברנו בפעם הראשונה (למרות שהכרנו כבר כמעט שנה) כל זה לא שינה. כי נוצר הקליק. ועדיין לא היתה שם התאהבות אבל היה משהו שגרם לי להמשיך להתראות איתו למרות הכל.
יותר מזה, ככל שהתאהבנו ומערכת היחסים העמיקה והובילה לנישואים - איכשהו באופן לא ברור הסכמתי לחיות במשך שנים עם מישהו שמעשן. זה לא נתפס בעיני.
בסוף הוא הפסיק אבל לא בגללי. הוא עשה עיסקה עם בתנו כשהיתה בת שבע והתחילה לנדנד לו ש"סיגריה זה מגעיל אותי" ו"סיגרע" כמו שראתה בתשדירים בטלוויזיה. הוא הבטיח להפסיק לעשן אם היא תפסיק למצוץ אצבע. שניהם עמדו בהסכם.
אז איך היה אצלכם? האם קרה לכם שהתאהבתם במישהו/י למרות שלא ענה על אחד התנאים שהחשבתם עד אז לתנאי סף.
כתבו פוסט בנושא "התאהבתי בו למרות"..... וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן או פנו אלי לסיוע במייל hwparparim@gmail.com
כתיבה מהנה
 |
| @כל הזכויות שמורות לאתר quotesgram.com |
