דיברתי על זה הרבה במהלך השנים שאני כותבת פה.
רוב חיינו, לצערי, מתקיימים בפער הזה בין מה שבאמת קורה במציאות לבין מה שלדעתנו אמור להיות.
העבודה הגדולה ביותר שלי עם עצמי היא לתרגל ראייה של המציאות כפי שהיא והתמודדות איתה.
הנטייה הטבעית של רובנו היא - לראות מה לא בסדר במציאות כפי שהיא, ולקטר על זה.
ורובנו גם נוטים להשליך את זה על אחרים. "הם" לא בסדר. זה כמעט אף פעם לא "אני".
האתגר הגדול של בני האדם - להרגשתי - הוא לראות את המציאות כפי שהיא, עד כמה שניתן (כי בכל זאת, הכל אישי והכל סובייקטיבי) וגם - לקחת אחריות על החלק שלי במציאות הזאת.
להבין שאין לי שליטה על כל מה שקורה, אבל שאני מאה אחוז אחראית לאיך שאני מגיבה לכך.
ספרו לי על הפערים בחייכם, פערים שאתם מודעים אליהם, בין המציאות כפי שאתם מצליחים לראות לבין מה שבראש שלכם אמור היה להיות.
זה יכול להיות במיקרו - הילדים, המצב הכספי שלכם, מקום העבודה, הזוגיות, המשקל....וזה יכול להיות במאקרו - המצב במדינה, בעולם, באקלים....
ואם אתם מוכנים - נסו לספר איך אתם בוחרים להתמודד עם פער שכזה, כאשר מה שברור לכם שאמור להיות, לא מתקיים במציאות.
כתבו פוסט (או כמה פוסטים) בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן
התבוננות מהנה וכתיבה נעימה
 |
| @כל הזכויות לתמונה שמורות למיכל סלע |
