לבקשתה של עדי נושא השרביט החם השבוע הוא אסון התאומים בניו יורק, האחד עשר בספטמבר 2001, שיום הזיכרון שלו יחול השבוע.
יש כמה תאריכים כאלה בימי חיינו שכל אחד מאיתנו כמעט יכול לספר בדיוק היכן הוא היה כאשר שמע על מה שקרה, איך הוא הרגיש באותו הרגע ומה הוא חשב על מה שקרה.
פעמים רבות אפשר גם לתאר את החיים - שלנו או של העולם - במונחים של "לפני" ו"אחרי" מה שקרה.
יש לי הרגשה שאסון התאומים 9/11 הוא רגע שכזה.
בדומה לרצח קנדי או רצח רבין אצלנו. הטלת פצצת האטום על הירושימה, אולי. נפילת חומת ברלין, להבדיל.
כאשר המטוס הראשון נכנס במגדל הצפוני של ה-world trade center בניו יורק אני ישבתי בפינת הטלוויזיה שלנו בדירתנו הקודמת וצפיתי - כנראה באיזו סידרה.
בני היה באוטובוס באותו הזמן בדרך לשיעור תופים בתל אביב. הוא התקשר אלי מהדרך כי שמע חדשות באוטובוס, ואמר לי בסערת רגשות: "מטוס התנגש באחד ממגדלי התאומים".
אני זוכרת שהייתי לגמרי ב"אאוט" באותו הרגע, ומשום מה חשבתי על "מגדלי התאומים" ברמת גן (לא רחוק מאזור הבורסה). ברגעים שאחרי כן זה כמובן נראה לי מגוחך לגמרי, אבל זו היתה המחשבה הראשונה שלי. "תדליקי טלוויזיה" בני האיץ בי, ואז העברתי לאחד מהערוצים המסחריים - והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.
בשלב ההוא עדיין לא היה ברור אם זו תאונה או פיגוע, ואז עדיין לא צנזרו את תמונות האנשים שקופצים מהחלונות אל מותם. הייתי אחוזת אימה. ולא יכולתי להעתיק מן המסך את העיניים.
צפיתי בזמן אמת כאשר המטוס השני נכנס במגדל הדרומי, וכאשר הוא קרס, ואז כאשר הצפוני קרס.... ותוך כדי כך ניסיתי להשיג בטלפון את בן הדוד של T בניו יורק. מטבע הדברים באותן שעות ראשונות היה זה בלתי אפשרי להשיג מישהו בארה"ב בכלל.
אז איפה זה תפס אתכם? מה הרגשתם ומה חשבתם בזמן אמת ובחודשים שחלפו אחרי כן? איך נראה לכם ה"לפני" וה"אחרי" - גם במבחינת ארה"ב עצמה וגם מבחינת העולם?
כתבו פוסט בנושא, החליטו בעצמכם על מה אתם רוצים לספר ומאיזו זווית בא לכם לגשת לנושא. קשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות באופן שמוסבר בפוסט הזה
כתיבה מהנה
 |
| כל הזכויות שמורות לאתר YNET |
