נובמבר 11, 2022

מדור השרביט החם - איפור, בושם או תכשיטים - איך אני יוצא/ת מהבית?

 היה פה כבר במדור פוסט על תכשיטים אבל השבוע אני שואלת שאלה קצת אחרת.

שמתי לב שבתקופות שונות אני מתקשטת באופן שונה.

היו לי תקופות בהן ענדתי כמה וכמה טבעות, צמיד, שרשרת ואף תקופות של צמיד קרסול.

היו תקופות שאלה היו תכשיטי זהב, תקופות של תכשיטי כסף (בעיקר בתקופה ש-T היה בחוג צורפות והכין בעצמו המון המון תכשיטים מכסף) והיתה אף תקופה (נדמה לי בסוף שנות השמונים) של תכשיטים מפלסטיק.

הייתי עונדת את התכשיטים האלה למשרד וגם כאשר יצאנו לבלות או נפגשתי עם חברות.

היו גם תקופות - בודדות - בהן ניסיתי להתאפר, זה לא ממש הלך. איכשהו מעולם לא הרגשתי נוח עם זה, ואף שחברה לקחה אותי איתה פעם לקורס שלימד אותנו להתאפר, להתלבש, להסתפר באופן שהולם אותנו. כך גיליתי שלכל מבנה פנים ומבנה גוף יש לבוש, איפור ותספורת שהולמים דווקא אותו, ובעיקר יש הרבה שלא הולמים אותי בשום אופן! 😂 

למותר לציין שזנחתי את נושא האיפור די מהר. 

מה שכן תפס היה השימוש בבושם. במשך שנים קניתי (או קיבלתי מתנה) וניסיתי סוגי בשמים שונים, ובכל תקופה מצאתי בושם (או שניים) שהתאימו לי - גם לטעמי אבל בעיקר לטעמם של אחרים סביבי - ונהגתי להתבשם קלות (ממש קלות) אחרי המקלחת, בין אם הלכתי לעבודה או יצאתי לבלות או למפגשים משפחתיים.

אני חושבת שאני יכולה אפילו לאפיין תקופות שלמות על פי הבושם בו השתמשתי באותו הזמן. בכלל, ריחות זה משהו שמעורר בי המון אסוציאציות וזכרונות ורגשות. גם T וגם 'החתולה' (איתה עבדתי צמוד והפכה לחברה קרובה מאד שלי במשך ארבע עשרה שנים) היו רגישים מאד לריחות והיו בשמים שהם פשוט לא סבלו. לדוגמא: הפסקתי לגמרי להשתמש בבשמי איסי מיאקי למיניהם - שהחתולה פשוט לא סבלה - והאמת שגם אנשים אחרים שעבדו איתנו קיבלו על בשמיו הערות ממנה....

אך מאז שאני עובדת בבית ולא נוסעת למשרד בכל יום, השתנו הרבה מאד מן ההרגלים האלה שלי. אני בכלל לא מדברת על כך שביום יום אני בדרך כלל עם טייטס וטי שירט, ובחורף עם טריינינג, ורק כאשר אני יוצאת להיפגש עם אנשים מסיבה כלשהי אני טורחת ללבוש ג'ינס וחולצה שאינה מיועדת לפעילות ספורט (או מטלות הבית 😉). 

גם בושם אני כמעט לא מתיזה על עצמי בשנים האחרונות - אפילו לא כאשר אני יוצאת לבלות. וכאשר פעם ב.... אני יוצאת לאירוע ממש - חתונה או אפילו מסעדה קצת יותר מפונפנת - אני מוסיפה קצת טבעות ועוד שרשרת על "ברירת" המחדל של העגילים והשרשרת שקיבלתי מ-T מתנה כשהתחתנו (לפני 43 שנים). 

אז זו ההיסטוריה שלי עם התקשטות והתייפות.....איך זה אצלכם? 

האם אתם נראים שונה כאשר אתם יוצאים לעבודה מאשר כאשר אתם נפגשים עם משפחה או חברים? 

על מה אתם שמים את הדגש כאשר אתם רוצים להיראות טוב במיוחד? 

האם הנושא הזה בכלל לא מדבר אליכם? 

האם יש לכם רגישויות כלשהן לגבי כיצד אחרים סביבכם נוהגים להתקשט? 

כיתבו פוסט בנושא איפור, בישום, תכשיטים, תסרוקות - וההרגלים שלכם בתחום וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן

כתיבה מהנה




נובמבר 04, 2022

מדור השרביט החם - תוצאות הבחירות- הפתעה או צפויות מראש? שמחה או אכזבה?

 שוב בחירות, בפעם החמישית תוך שלוש שנים!

אני בכלל בניו זילנד, ותזמנתי את הפוסט הזה כמה וכמה שבועות מראש.

כאשר תכננו את החופשה עדיין לא ידענו שתגיע שוב מערכת בחירות, ובצער רב הבנו שהפעם אנחנו לא נשפיע על תוצאותיה.

אז איך הגבתם לתוצאות הבחירות? האם הפתיעו אתכם? האם הן היו ברורות מראש?

האם אתם מרוצים מן התוצאות או מאוכזבים?

האם בשלב זה כבר אפשר לנחש אם תורכב הפעם ממשלה או שאנחנו הולכים לעוד בחירות?

כתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שהסברתי בפוסט הזה

כתיבה מהנה

 

הזכויות לתמונה שייכות לאתר הכנסת

 

אוקטובר 28, 2022

מדור השרביט החם - מעבר דירה - סיוט או הנאה?

בחודש שעבר חגגנו שתיים עשרה שנים מאז שעברנו לגור בבית הזה.

אני עברתי הרבה מאד דירות בחיי, וחלק מן המעברים היו ממש משמעותיים ותוך שינוי אורח חיים של ממש - כמו לעבור מקיבוץ לעיר, מישראל לארצות הברית ואז בחזרה, מדירה לבית פרטי ושוב לדירה ושוב לבית פרטי ועוד. 

מאז שהתחתנתי גרתי בארבע דירות (הראשונה היתה שכורה) ואז הבית הנוכחי, ולכל מעבר כזה כמובן יש סיפור בפני עצמו.

היו לי שני מעברי דירה שהיוו ממש סיוט עבורי. הראשון היה המעבר בין הדירה השנייה לשלישית. בתי היתה בת שנתיים ובני היה בן ארבעה חודשים בלבד, בעלי התחיל עבודה חדשה וכלל לא נכח בעת מעבר הדירה עצמו. 

זוכרת המון שקיות של דברים שאיכשהו לא הצליחו להיכנס לארגזים. זוכרת בלגן שהשארתי בדירה שעזבתי. זוכרת את עצמי עם התינוק שלא הפסיק לבכות בדירה החדשה, בזמן שבתי הפעוטה חוגגת על השקיות שעל רצפת המטבח, מרוקנת אותן, מפזרת קמח בכל מקום......

זו היתה טראומה קטנה, שבין היתר גרמה לכך שהרבה מאד זמן התנגדתי לעבור שוב דירה, גם כאשר T התחיל ללחוץ. בסוף מה ש"שבר" אותי היה כשהלכתי לקורס עיסוי שבדי (בנוסף על עבודתי בהיי טק) והתחלתי לטפל בבית, והייתי זקוקה לחדר טיפולים. הטראומה מן המעבר הקודם היתה כל כך טרייה בראש שלי, שהפעם התחלתי לארוז חודשים לפני הזמן, הכל היה מסודר ומאורגן ומסומן היטב. הילדים כבר היו בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי והשתתפו בתהליך, עזרו לנו גם לנקות ולצבוע בדירה החדשה, וגם פרקו יחד איתנו את הארגזים. זוכרת את המעבר ההוא כמעבר נהדר. זו היתה ממש חוויה מתקנת. 

שמונה עשרה שנה אחר כך, כאשר בנינו את הבית הנוכחי, כבר לא הייתי בטראומה אבל הייתי 24/7 בעבודה, וגם T עבד מסביב לשעון. הבנתי שלא אהיה פנויה לסדר ומיון ואריזות, והחלטנו לקחת חברה שאורזת ופורקת עבורנו. 

ראיינו כמה חברות כאלה, ובסוף T התלהב מאחת מהן, מה שהתברר כטעות איומה. 

שלב האריזה היה רשלני וחובבני, בלי סדר ובלי היגיון, וביום המעבר חלק מן הארגזים ממש התפרקו למובילים בידיים מרוב שהאריזה נעשתה באופן רשלני וגרוע. 

שלב הפריקה והסידור בוצע עוד יותר גרוע, ומה שקרה הוא שבלית ברירה לקחתי כמה ימי חופש מהעבודה, ואחרי שהם הלכו, פרקתי מחדש את כל מה שהם סידרו ובמשך שלושה ימים סידרתי את הכל מחדש. טראומה מספר שתיים. 

אז איך זה אצלכם לעבור דירה? כיף או סיוט?

ספרו על חוויות יוצאות דופן שקרו לכם בעת מעבר דירה, כתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן.

כתיבה מהנה

 

כל הזכויות שמורות לאתר מאקו

 

 

 

הפופולריים מכל הזמנים