מה שהולך הרבה יותר לאט אלה הנסיונות להרכבת ממשלה. בגוש השינוי חלוקים בדעותיהם בנט לפיד וליברמן עם מי רצוי לשבת בממשלה הבאה, בעוד אייזנקוט בעד הקמת ממשלת מיעוט (כמו שהתחילה ממשלת רבין השניה) מתוך בטחון "לעריקת" חברים מהגוש השני - תמורת אינטרסים אישיים ואתננים פוליטיים.
אני יודע שהנושא נטחן עד דק בתקשורת ובשיח הציבורי, אבל אי אפשר להתחמק בימים כאלה מהעיסוק במחשבות האלה - ובמיוחד מהכעסים המתעוררים על הפרות אבטחות בחירות של כל מי שתמכתם בהם בבחירות. ואולי מוצדקת ההגדרה: "הפוליטיקה היא אומנות הפשרה"?
כתבו רשומה בנושא ואל תשכחו לכלול בה קישור לנושא חם זה ולקשר אותה למדור השרביט החם גם בתיבת התגובות כאן למטה