יום הכיפורים שיחול בקרוב נחשב ליום הקדוש ביותר ליהודים. ליום הזה יש הרבה מנהגים מיוחדים - כמובן מנהגים דתיים (ובראשם הצום) אבל גם חילוניים (כנראה בראשם רכיבה על אופניים על הכביש).
איך נראה יום הכיפורים שלכם? האם אתם צמים? הולכים לבית הכנסת? רוכבים על אופניים?
האם במהלך השנים השתנו המנהגים שלכם ביום הכיפורים?
כתבו רשומה על מנהגי יום הכיפורים שלכם במהלך השנים. אל תשכחו לכלול בה קישור למדור ולקשר אותה לפה בתגובות למטה.
במסגרת ההמתנה האין סופית לעסקת חטופים שלא מתקיימת ולהפצצות בעזה עד שהחמאס או קטאר,יצעקו "הצילו", או מה שיבוא קודם - אנחנו מוצאים נושאים חמים שלא מתעסקים באופן טבעי במלחמה הארוכה ביותר אי פעם שנראה כי לא תסתיים לעולם. וזו גם תשובה לטרול שצץ לו באחד הפוסטים של אמפי היקרה והעביר ביקורת צבועה ומתחסדת על החיים שאנחנו חיים בצל המלחמה.
והפעם אנימעלה את הנושא: מה אתם מחזיקים בבגאז' (תא המטען) של מכוניתכם?
אספר לכם מהו הטריגר לנושא החם הזה:
אישתי ידועה כמגינת סביבה ,לא אכביר מילים על פועלה, אבל בין הדברים שאנחנו עושים - החזרת בקבוקי שתיה למכונה, שבתמורה לכמות הבקבוקים המתקבלת נפלט פתק עם סכום שולי שיורד מהחשבון בהיפר. ועד שאנחנו הולכים להיפר הבגאז' של המכונית הוא מקום האיכסון שלהם. גם לא פעם כשיש תור ארוך למכונה, אנחנו מדלגים עליו ונוסעים בלי להוריד בקבוקים
והבגאז' כמובן מתמלא.
בשבוע שעבר חל מהפך !!!! הבגאז' היה מלא בקבוקים, התור למכונה היה ארוך ואז אישתי הטובה העלתה רעיון "מהפכני": בוא ניתן את כל הבקבוקים מהבגאז' למישהו מהקשישים שעומד בתור ונוותר על ה-12 שקל !!😂.
האמת, אמרתי שאני מוכן לוותר במקרים האלה גם על 50 שקל, העיקר להפטר מהבקבוקים ולשחרר את הבגאז' מהעומס.כך עשינו והנה הגיע לציון גואל.
עכשיו אנחנו צריכים רק להתפטר מהשטיח שאנחנו סוחבים בבגאז' כבר שנתיים, מאז זירשנו אותו מאישתו המנוחה של אבא שלי. האוטו יהיה כמובן קל יותר והבגאז'עצמו יהיה מוכן רק לדברים שבאמת שייכים אליו.
אז איך נראה תא המטען במכונית שלכם? ואפשר כמובן להרחיב גם לגבי "תא הכפפות".
כתבו רשומה בנושא ואל תשכחו לכלול בה קישור לנושא זה במדור ולקשר אותה גם לפה בתגובות למטה.
יום קסום
כשהילדים היו קטנים מפעם לפעם היו מבקשים שיביאו לגן או לבית הספר (בכיתות הנמוכות ככל הזכור לי) "מאכל של העדה שלהם".
אין לנו בדיוק עדה, לפחות מבחינת בישול. אמנם גם עננת וגם אני ממוצא מזרח אירופאי מעורב (פולני, רוסי, הונגרי, ליטאי ועוד) אבל אנחנו לא אוכלים מאכלים שהסבתות של הסבתות שלנו בישלו בארצות מוצאן.
כאשר הילדים נדרשו להביא מאכל עדתי היינו לרוב שולחים איתם בראוניז. זהו מאכל אהוב על כל העדות לדעתי ובוודאות אהוב על הילדים שלנו.
בבית אנחנו מבשלים מאכלים של כל העדות וכל העמים. כתבתי בעבר על אהבתי לאוכל הודי אבל אנחנו מכינים גם אוכל איטלקי, מזרח תיכוני, יפני, מהמזרח הרחוק באופן כללי ועוד.
מה אתכם? האם אתם אוהבים לאכול את האוכל העדתי של העדה שלכם? האם יש לכם עדה מבחינתכם? איזה אוכל אתם מעדיפים להכין בבית או לאכול בחוץ?
כתבו רשומה בנושא ואל תשכחו לכלול בה קישור לנושא זה במדור ולקשר אותה גם לפה בתגובות למטה
הקיץ עומד להסתיים, אבל החודשים יולי ואוגוסט היו קשים מאוד מבחינת מזג אוויר. היו ימים מאוד חמים והמזגנים בבתים עבדו שעות נוספות.
ביום כשאני בבית לבד, אני מדליק ומכבה לסירוגין כשקר לי. כשזוגתי חוזרת מהעבודה, יש מאבקי מזגן. היא מדליקה מזגן כשאני מבקש לכבות. כי קר לי ולא נוח לי לשבת בבית עם חולצה עם שרוולו ארוך לצורך העניין. בלילה יש דילמה קבועה,לישון בלילה עם המזגן או רק עם מאוורר תקרה?
כבר סיפרתי בעברשזוגתי ואני ישנים בחדרים נפרדים מטעמי נוחות. אני הולך לישון יחסית מוקדם והיא מאחרת לישון. היא זקוקה למסך טלוויזיה מרצד כדי להרדם, אני חייב חושך מוחלט. אני מתעורר מוקדם והיא מתעוררת אחרי. וכך גם בעניני חום וקור יש בינינו הבדלים.
אני לא מסוגל לישון עם מזגן והיא לא יכולה בלי. עזבו לרגע את חשבון החשמל שאנחנו מקבלים אחרי ש-3 מזגנים בביתנו דולקים כל הלילה כל לילה (שניים מהילדים הבוגרים שלנו מתוך שלושה גרים איתנו וחם להם..). אני ישן עם מאוורר תקרה ומקבל קור נוסף מהמזגן שזוגתי מדליקה בחדר השני ולה חם בלי מזגן ומאוורר תקרה לא מספיק לה...
איך זה עובד אצלכם?
כתבו פוסט קשרו אותו לנושא הה ובמסגרת התגובות כאן למטה.
