הנושא החם - שורה משיר שבמקור היא בכלל משהו אחר / עורך טליק חרובי

אתם מכירים את הקטע הזה ,שאתם שומעים שיר, זוכרים את המילים שלו, אבל איפשהו זה מתבלבל לכם ואתם שרים שורה אחרת לגמרי ממה שנכתב?

הנה דוגמה:

בסרט "סלאח שבתי" שבו מככב חיים טופול הוא שר את השיר "משיח הזקן"

השיר נכתב ב1964

את המילים כתב אוריאל אופק,ז"ל

ואת הלחן יוחנן זראי ז"ל

כל השנים חשבתי משום מה, שאת השיר שמתחיל במילים "בג'ומלאן חי"

צריך לקרוא כ "ביג'ו מלאנ  חי" ומעולם לא עצרתי לחשוב על הפירוש של  צרוף המילים האלה, פשוט שרתי את השיר כמו שנשמע ברדיו.

רק בשנה שעברה בעקבות מותו של טופול ז"ל, מישהו שאל אם יש עיר כזאת שנקראת "ג'ומלאן"ואז נפלו לי כל האסימונים..

והסתכלתי בגוגל ומסתבר שצריך לקרוא "בג'ומלאן חי משיח הזקן"/

כלומר סלאח שבתי עלה לארץ מעיר דמיונית בשם הזה .

מדהים איך כילד אתה שומע מילים של שיר ואחרי 55 שנה אתה פתאום מבין שצריך לקרוא את השורה בצורה אחרת.

האם קרה לכם מקרה דומה? האם התבלבלתם כמוני באיזשהו שיר ששמעתם ואחרי שנים נפל לכם האסימון?

כתבו פוסט, קשרו אותו לפוסט הזה ולמסגרת התגובות של הנושא החם כאן למטה.

הנושא החם - האם המלחמה הזאת תיגמר? / עורך מוטי אורגד

 אנחנו כבר מעל שנה במלחמה. כן, היא נכפתה עלינו. כן, היא צודקת ואנחנו צריכים להגן על עצמינו. כן, האויבים בהם אנחנו נלחמים רוצים להשמיד ולהרוג אותנו.

אבל זאת המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל פרט למלחמת השחרור. האם באמת היא צריכה להיות ארוכה כל כך?  אני לא מומחה לצבא, מלחמות, או פוליטיקה אבל יש לי תחושה שאינטרסים זרים גורמים להתארכות המלחמה הזאת.

מטריד אותי גם שאין לה יעדים ברורים. באפריל היינו "כפסע מהנצחון" ומאז אנחנו ממשיכים להילחם, כעת גם בלבנון.

מה יקרה אם נצליח להשמיד או לפחות להכריע בצורה ברורה את החמאס וחיזבאללה? האם אז תסתיים המלחמה והארץ תשקוט ארבעים שנה, או שנמשיך להילחם בתימנים, בעיראקים, בסורים וכמובן באירנים? 

מה דעתכם?

כתבו רשומה בנושא ואל תשכחו לכלול בה קישור לרשומה זו במדור וגם לקשר אותה כאן למטה במסגרת התגובות.

כתבו

1.  אריק בנדק חביב

2.  עדי אדלר

3. מוטי אור

הנושא החם - יום הכיפורים בצל מלחמה ארוכה שלא נגמרת / עורך טליק חרובי

כל פעם שאני מציע נושא חם בתקופה הזאת יש לי קצת היסוסים ותחושת אשמה שאני לא מציע לכתוב על  נושאים שקשורים למלחמה.

מצד אחד זה הנושא העיקרי בחדשות. מצד שני אני בטוח שכולנו מחפשים קצת "לברוח" מהחדשות ומהמצוקה שבה כולנו נמצאים. מהתסכול הגדול שהמלחמה נמשכת כבר מעל שנה, בלי שהממשלה מציבה יעדים לסיום הסאגה הנוראית הזאת ולנו האזרחים אין שליטה על מה שקורה.

והנה מגיע יום כיפור,יום שהוא לכאורה יום של נפש וחשבון ובעצם אף אחד לא באמת עושה חשבון נפש.

יש כאן מדינה מפורדת, מפורקת לשבטים ששונאים איש את רעהו וביחד צריכים בכל זאת להגן על המדינה כדי שאוייבנו לא ינצחו אותנו.

מזמין אתכם לכתוב את המחשבות שלכם סביב היום הזה והמצב במדינה, למרות שהיינו רוצים להתעלם ממנו לרגע ולדבר על נושאים אחרים, כאילו אין מלחמה ואין חטופים שנמקים איפשהו כבר שנה ואיך הממשלה הזאת לא עושה מספיק (בלשון המעטה) בכל התחומים למעננו.

קשרו את הרשומה שלכם לנושא החם בפוסט הזה וכן במסגרת התגובות של הנושא כאן למטה.

הנושא החם - העדפות או בחירות באוכל / עורך מוטי אורגד

 כידוע לרוב הקוראים שלי אני טבעוני. שנים רבות לפני שהפכתי לטבעוני הייתי צמחוני. 
הבחירה בצמחונות ואחר כך בטבעונות הייתה פחות או יותר שלי. כמובן שהיו לחצים והשפעות שעזרו לי לבחור, אבל בסופו של דבר זאת החלטה שלי שלרוב אני שלם איתה.

אני יודע שרוב בני האדם בקהילת הבלוגרים שלנו, בארץ ובעולם אינם צמחונים או טבעוניים אלא "אוכלי כל". אבל האם הם באמת אוכלים הכל? רוב בני האדם מגבילים את עצמם במאכלים מסוימים מטעמי תרבות, דת, בריאות, אלרגיה, סתם גועל או מסיבות אחרות.

לדוגמא, אצל היהודים יש רבים שאוכלים כשר. בין אלה שלא אוכלים כשר יש כאלה שלא מסוגלים לאכול חלק מהמאכלים שאינם כשרים כמו חזיר או פירות ים.
אני חושב שרוב הישראלים והאירופאים לא מוכנים לאכול כלבים, אבל יש מדינות בעולם בהן כלבים נחשבים למאכל לגיטימי. 

יש כאלה שבוחרים לא לאכול מאכלים עם סוכר, יש כאלה שמעדיפים לאכול בעיקר שומן וחלבונים מהחי. אני מכיר אנשים שלא מסוגלים לאכול אבוקדו וכאלה שלא מוכנים לאכול פלפל ("מתוק").

בקיצור, כל אחד והבחירות שלו... 

מה לגביכם? האם יש לכם העדפות, בחירות או הגבלות באוכל?

כתבו רשומה בנושא ואל תשכחו לכלול בה קישור למדור ולקשר אותה למדור בתיבת התגובות.

כתבו

1.  אריק בנדק חביב

2.  מוטי אורגד

3.  עדי אדלר

4.  UR

5.  n_lee