הנושא החם - שורה משיר / עורך טליק חרובי

 איזו שורה משיר תיהיה תמיד חרוטה בראש שלכם? 

אתם יודעים מה, אני מאפשר "בלארג'יות האופיינית לי", לבחור כמה שורות משירים שהם בפנתיאון הפרטי שלכם.

אתן דוגמה כרגיל,
בשירו של שלום חנוך "על פני האדמה"
יש שורה שאומרת: "הילדים הם הגשר אל עצמנו שנתן לנו הזמן"
הבית הראשון אומר ככה:

"הצמח הוא הזרע הוא הצמח
שצומח עם הזמן
והאדם הוא ילד הוא אדם
שמתפתח עם הזמן
הארץ היא הבית שבארץ
שבנית עם הזמן
הנצח בוא הרגע הוא הנצח
שהספקת עם הזמן"

מה יש לומר אחרי מילים כאלה?

השיר השני בו יש שורה אלמותית בעיני הוא "לילה לא שקט של שלמה ארצי"
מזכיר לי את התקופה שלפני מלחמת יום כיפור בתעלה (תעלת סואץ כמובן)
השורה אומרת:

"שוב בלילה אני חולם עליך
במדי צבא שהיו מדיך
הליקופטר חג במדבר החם
ואתה פוחד"...

שני שירים שמזכירים, בית, אדמה, ארץ וילדים.

כתבו מה השורות שאתם זוכרים משיר/ים שאהבתם ומשמעותם עבורכם.

קשרו את הרשומה לפוסט הזה + במסגרת התגובות של נושא חם זה.
(קישור כפול ותקין [לפוסט ולא לבלוג (!)] - נדרש כדי שהפוסט שלכם יופיע ברשימת הכותבים)

הכותבים

1.   אמפיארטי

2.  אריק בנדק חביב

3.  קנקן

4.  מוטי אור

5. עדי אדלר

6. אסתי עיני

7.  n_lee

8. עדה ק.