הנושא החם - אז איפה אתם עושים את החג? / עורך טליק חרובי

 ליל הסדר מתקרב ובא ובצל המלחמה הלא נגמרת הזאת וכשיש עדיין 59 חטופים חיים ומתים בשבי החמאס,כולנו צריכים להחזיק באיזושהי שגרה.

האם כבר צחצחתם את הבית.. ? מנהג שחלקנו עדיין מתמידים בו?

אני לא מת על החג הזה למרות שחשיבותו בהתכנסות המשפחתית , שמירה על איזו מסורת לא ברורה.

כבר שנים שאני מבין שאין קשר בין קריאת הגדה פנטזיונרית לבין מה שקרה באמת ולמעשה אחרי האוכל שאני מאוד אוהב בליל הסדר, אנחנו פורשים לישיבה נוחה יותר ומכסימום שרים את שירי החלק השני.

השנה נחגוג אצל אחותי הדתיה עם משפחתה ונכבד את המעמד אליו אנחנו מגיעים. בתקווה שלא יהיו פקקי תנועה בדרך לשם ובחזרה..

חג שמח ככל האפשר.

מוזמנים לשתף ולכתוב פוסט כיצד אתם רואים את החג? ואיך אתם מתארגנים אליו? 

קשרו את הפוסט שלכם לפוסט הנושא החם הזה ובמסגרת התגובות כאון למטה

כתבו

1.  מוטי אורגד

2.  אריק בנדק חביב

הנושא החם - ספרים ארוכים שקראתם / עורך מוטי אורגד

 בינואר 2024 התחלתי לקרוא את הספר הראשון בסדרת מחזור כישור הזמן. במרץ 2025 סיימתי את הסדרה. זוהי סדרת ספרי פנטזיה שנכתבה במקור ע"י רוברט ג'ורדן  אבל הוא נפטר לפני שהספיק לסיים את כתיבתה.  בסופו של דבר ברנדון סנדרסון סיים את כתיבת הסדרה.

במקור ג'ורדן תכנן לפרסם 12 ספרים ונפטר אחרי פרסום 11 מהם. סנדרסון עבר על החומר שג'ורדן הותיר והחליט שנדרש לכתוב עוד 3 ספרים. כך שבסופו של דבר הסדרה מכילה 14 ספרים, כל אחד מהם באורך של בין 800 ל- 900 עמודים.

בתרגום לעברית החליטו שהספרים ארוכים מדי וחילקו כל ספר לשניים, כך שבעברית יש 28 ספרים של 400-450 עמודים כל אחד.

הספרים היו מספיק מעניינים (ברובם...) כדי שארצה להמשיך לקרוא אותם אבל זה היה די מאתגר לצלוח את כל הסדרה.

קראתי ספרים ארוכים בעבר אבל לא בסדרי גודל כאלה...

מה אתכם? האם אתם מצליחים לקרוא ספרים ארוכים? איזה ספרים כאלה קראתם? האם נשברתם בחלק מהם? האם קראתם יותר מפעם חלק מהם? מה חשבתם על הספרים האלה?

כתבו רשומה בנושא ואל תשכחו לכלול בה קישור לנושא זה במדור השרביט ולקשר אותה למדור במסגרת התגובות למטה.

(התמונה מויקיפדיה) 

כתבו

1.  אמפיארטי

2.  עדי אדלר

3.  מוטי אורגד

4.  אריק בנדק חביב

הנושא החם - המהפכה המשטרית, בדרך לאבדון?! / עורך טליק חרובי

 כבר אי אפשר להתעלם ממה שקורה כאן.

מצד אחד מלחמה מתמשכת, הבורסה מתרסקת, הרוב השפוי ממשיך לשאת בנטל, החטופים לא חוזרים והממשלה ממשיכה בכל הכח לנסות לרסק הכל.

כבר קשה להתעלם, הרע כבר כאן האופוזיציה חלשה, מפורדת ולא עושה הכל כדי להביא לידי ביטוי את הזעם הציבורי שהולך ומתגבר.

מרגיש שקשה לי להכיל את חוצפת הימין המתנחלי,את עזות המצח של החרדים שבעזרת נתניהו וסמוטריץ בוזזים הכל וראשי המשק מסתכלים מבחוץ ומאיימים שאם יודחו ראש השב"כ והיועמ"שית אז יכנסו לפעולה.

זה יקרה רגע לפני שהD9 יעלה סופית על בית המשפט העליון ואני לא בטוח שיש לנו את הזמן להמתין.

מצטער שאני נשמע אפוקליפטי, אבל ככה אני מרגיש.

כתבו פוסט על התחושות שלכם, איך אתם רואים את המצב ? האם אתם מפגינים ? משתתפים באחת המחאות ?
אל תשכחו לקשר את הרשומה שלכם לפוסט נושא השרביט החם הזה ובמסגרת התגובות כאן למטה 

כתבו

1.  אריק בנדק חביב

2.  עדי אדלר

3.  גהה

4.  java

הנושא החם - רשימת שיר השנה בעשור, לבחירתכם / עורך מוטי אורגד

 לפני זמן מה נתקלתי במקרה בסרטון ב- youtube המתיימר להציג את השיר המוכר ביותר של כל שנה במאה השנים האחרונות (!)

צפיתי עם כל המשפחה ובחלק מהמקרים הסכמנו מאוד עם הבחירה, אבל בחלק ממש לא. 
בלטו בחסרונם מבחינתנו בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, פרינס, סינדי לאופר ועוד רבים וטובים (יותר או פחות).

החלטתי להציע כתיבת רשימה דומה לנושא החם, אבל  מאה שנים זה קצת הרבה ולכן ההצעה שלי היא: בחרו עשור כרצונכם (רצוי כזה שאתם מכירים את המוזיקה בו טוב - אני כנראה אבחר את שנות ה-70 או ה-80), עברו על השירים הידועים או הזכורים לכם מכל שנה בעשור זה ובחרו מיהו השיר הטוב/חשוב/ידוע של השנה מבחינתכם.

פרסמו רשומה עם 10 השירים שבחרתם (רצוי גם לכלול את השירים עצמם להנאת כולנו). אל תשכחו לכלול ברשומה שלכם קישור למדור ולכלול קישור לרשומה בתיבת תגובות למטה.

כתבו

1.  קנקן

2.  עדי אדרלר

3.  מוטי אורגד

4. אריק בנדק חביב

הנושא החם - הזיכרון הראשון שאתם זוכרים מילדותכם / עורך טליק חרובי

 בתוכנית המצויינת שמשודרת בכאן 11 בימי שישי"סוכן תרבות", מבקש קובי מידן מהמרואיין השבועי להיזכר בזיכרון הראשון שלו. מרתק לשמוע  מה ואיך אנשים זוכרים מזיכרון ילדותם הראשון.

הזיכרון הראשון שלי קשור לעיר חיפה, היכן שביליתי כתינוק וכילד צעיר את שנותי הראשונות. אבא למד בטכניון ארכיטקטורה, אמא מצאה עבודה באיזושהי מעבדה של קופת חולים, שבטח סבתא שלי הרופאה סידרה לה ואנחנו גרנו בדירה שכורה בר"ח פועה 2 , בסימטה שכינו אז שדרות או"ם ושאח"כ הפכה לשדרות הציונות .

לדעתי גרנו בקומה שניה עם מרפסת שפנתה לרחוב. אני זוכר שאבא הרכיב איזו סבכה, מהמעקה של המרפסת עוד חצי מטר למעלה, כדי שחלילה אם מישהו יתכופף ,לא ניפול. ואני זוכר שמחלון המטבח ראו את המפרץ, מפרץ חיפה.

שנים אח"כ כשהכרתי את השיר של יהודה פוליקר,"חלון לים התיכון " חשבתי לעצמי שהוא נכתב על ילדים כמוני שראו מחלון ביתם פיסה של ים.

מוזמנים לספר על הזכרון הראשון שלכם, וקשרו את ההרשומה שלכם לפוסט הנושא החם הזה ובמסגרת התגובות כאן למטה.

כתבו

1.  אריק בנדק חביב

2.  עדי אדלר

3.  מוטי אורגד

הנושא החם - איך מתמודדים עם המצב / עורך מוטי אורגד

 כבר הרבה זמן שאנחנו במצב לא פשוט. המלחמה, החטופים, הקרע בעם, התושבים המפונים שעדיין לא חזרו הביתה... 
לא פשוט לחיות במדינה הזאת.

באחת האזעקות האחרונות שחוויתי - לשמחתי כבר מזמן (יחסית)  לא היו כאלה - הרגשתי לחץ גדול מהרגיל. לא הבנתי למה האזעקה הזאת הלחיצה אותי, כשברוב האזעקות קודם לכן הצלחתי להישאר רגוע. 
כשהגעתי הביתה וסיפרתי על התחושות שלי לעננת היא אמרה שמדובר בהשפעה מתמשכת ומצטברת של המצב.
בהחלט יכול להיות שזה נכון. המדינה במצב מלחמה כבר כבר כ-17 חודשים.
 זוהי המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל וכולנו משלמים עליה מחיר - חלקנו יותר וחלקנו פחות.

איך אתם מתמודדים עם המצב הלא פשוט הזה?

מוזמנים לכתוב רשומה בנושא ואל תשכחו לכלול בה קישור למדור ולקשר אותה גם במסגרת התגובות כאן למטה.

כתבו

1.  אריק בנדק חביב

2.  מוטי אורגד

3.  עדי אדלר

הנושא החם - רפואה קונבנציונלית או רפואה טבעית (אלטרנטיבית) / עורך טליק חרובי

 איזה אנשים אתם? אנשים של רפואה קונבנציונלית, תרופות מידיו של רופא? או רפואה טבעית (אלטרנטיבת) שמשלבת מגוון פרקטיקות. כמו למשל דיקור סיני, הילינג, רפלקסולוגיה.

כיום יש הטוענים לשילב בין לבין. גם קופות החולים השונות מציעות יחידות של רפואה טבעית במטרה לשילוב רפואה קונבנציונאלית עם רפואה משלימה.

אני למשל טופלתי הרבה שנים ברפלקסולוגיה , בעיקר כי הבירוקרטיה הרפואית והתורים הרחוקים בפזיותרפיה כשהזדקקתי, היו רחוקים. אבל גם כי הרפלקסולוגיה הקלה על כאבים כאלה ואחרים שתקפו אותי.

בשביל בעל מקצוע טוב ברפלקסולוגיה הייתי מוכן לנסוע רחוק ,הרצליה כדוגמה. לא היה פשוט לצלוח את איילון מדרום לצפון בשעות העומס, אבל חשבתי שזה משתלם לי בריאותית וכך זה היה.

אני לא אדם שמבטל את הרפואה הקונבנציונלית חלילה. לא אני , נצר לרופאה בכירה בקופת חולים כללית שהטמיעה בנו את החשיבות להיות חבר קופת חולים הרבה לפני שזה הפך חובה.

איזה אנשים אתם? גם וגם? רק רפואה שמרנית ומסודרת או גם רפואה טבעית שלא לכולם נשמעת עם יכולות ריפוי?

 מוזמנים לכתוב על הנושא החם הזה. 

אל תשכחו לכלול ברשומה שלכם קישור לנושא זה במדור ולקשר אותה גם לפה בתיבת התגובות למטה

הנושא החם - עברית שפה יפה / עורך מוטי אורגד

 בארוחת צהריים משפחתית עלה הנושא של שיבושי לשון בעברית. 
השיחה התחילה בעקבות שימוש במילה גֶאווה - GE-AVA במקום גִאווה  - GA-AVA. השימוש בצרה במקום פתח או בעיקר במקום חיריק הפך למאוד נפוץ בארץ ויש אנשים שזה מאוד מפריע להם, בעוד שיש כאלה שזה בכלל לא מפריע להם והם לא מרגישים שיש פה שיבוש כלשהו.

קיימים בעברית שיבושים מאוד נפוצים שאפשר לשמוע בכל מקום כולל בטלוויזיה וברדיו. חלק מהשיבושים האלה בשלב מסוים מוכרים ע"י האקדמיה ללשון העברית כמילים תקניות ובעצם באופן רשמי הם כבר לא שיבושים, אבל עדיין השימוש במילים כאלה מפריע לחלק מהאנשים (כמוני...) 
לדוגמא - האקדמיה הכשירה את השימוש בביטוי (שלי נשמע קלוקל) "בת זוגתי" בהתייחסות לבת זוג. לדעתי המשמעות של "בת זוגתי היא הבת של בת זוגי ומפריע לי לשמוע אנשים המתייחסים לבת הזוג שלהם כ"בת זוגתם".

כתבו רשומה על היחס שלכם לשיבושי לשון ועל שיבושי לשון שמרגיזים אתכם או דווקא כאלה שאתם משתמשים בהם.

אל תשכחו לכלול ברשומה שלכם קישור לנושא זה במדור ולקשר אותה גם לפה בתיבת התגובות למטה.

הנושא החם - תל אביב עיר ללא הפסקה / עורך טליק חרובי

 לשמחתי אני לא גר בתל אביב.

גרתי בה אחרי שעזבתי את ירושלים ב-1982. אחרי מלחמת לבנון הראשונה.גרתי 10 שנים בתל אביב. כאיש צעיר ורווק והיא ענתה על כל צרכי אז. כיום אני גר ביישוב סמוך לתל אביב ואני משתדל מאוד לא להכנס אליה, אם אין צורך דחוף.

לא מסוגל להיות בה עם הפקקים האינסופיים ,עם רחובות שנסגרים בגלל חפירות של רכבת קלה/ מטרו ובעיקר בגלל חנייה.

את כל הדברים להם אני זקוק אני מוצא בערים אחרות סביבי שהן פחות פקוקות ופחות חפורות. אני יכול לחיות בלי תל אביב וכשאני כבר מגיע לשם, אני מרגיש כמו תייר מזדמן.

איך אתם בקשר לתל אביב? האם גרתם בה ועזבתם? האם אתם גרים בה ומסתדרים? 
אם אינכם גרים בה ומזדמנים אליה בתדירות זו או אחרת, לאיזה מטרות או מה אתם אוהבים לעשות בה?

מוזמנים לכתוב בנושא זה פוסט ואל תשכחו לקשר אותולנושא החם הזה במדור השרביט ובמסגרת התגובות של הנושא החם כאן למטה.

כתבו

1.  אמפיארטי

2.  אריק בנדק חביב

3.  מוטי אורגד

הנושא החם - זכר ונקבה ברא אותם / עורך מוטי אורגד

 בנאום ההשבעה שלו הנשיא טראמפ הכריז כי "מהיום יש שני מינים - זכר ונקבה".

מבחינה ביולוגית הוא די צודק (חוץ מזה שזה לא "מהיום" וחוץ ממקרים נדירים יחסית בהם אדם הוא גם זכר וגם נקבה)

נזכרתי שלפני שנים רבות כשעבדתי בפרויקט של משרד הפנים גיליתי שבמרשם התושבים מוכרים לא פחות מחמישה מינים שונים - זכר, נקבה, לא ידוע, לא רשום ו-בבדיקה.

ברור שטראמפ התייחס לפתיחות היחסית שהתבססה בארצות הברית לגבי האפשרות של בני אדם להחליט מהו המין שלהם ללא קשר לביולוגיה.  לפעמים זה נשמע מאוד מוזר - כמו במקרה של השחיינ/ית ליה תומאס. לפעמים זה דוקא הגיוני שאדם יוכל להחליט מהו המין שלו...

מה דעתכם? האם באמת יש רק שני מינים או יש הרבה מצבי ביניים? האם מותר לאדם להגדיר את המין שלו כרצונו או שהוא כבול למין הביולוגי שלו?

כתבו רשומה בנושא ואל תשכחו לכלול בה קישור לנוש זה במדור וגם לקשר אותה למדור השרביט בתיבת התגובות כאן למטה.

כתבו

1.  אמפיארטי

2.  אריק בנדק חביב

3.  מוטי אורגד

4.  עדי אדלר

5.  קנקן

הנושא החם - החזרת החטופים והנדסת תודעה / עורך טליק חרובי

 בשבת צפיתי בערוץ 12 בהחזרת החטופות. בדיעבד התמזל מזלי והחלטנו לנסוע לטייל באותו בוקר, כך שהתחלתי לצפות בטלויזיה בסביבות 16:00 אחר הצהריים.
תשמעו, חווייה של נסיון להנדסת תודעה כמו בשבת, מזמן לא חוויתי.
הנסיון של ערוץ 12 "להסביר" לנו איזה גיבורות החיילות החטופות ואיך הכניסו אצבע בעין לחמאס הרשע שהציג אותן לראווה בכיכר פלסטין בעזה והן עמדו שם כמתתיהו החשמונאי ובניו ולא השפילו מבט והלכו על רגליהן למרות חודשים ארוכים של שהייה במנהרות החשוכות.
ואחכ טחנו לנו לאט לאט את השכל על כמה החמאס רשע כשהוא לא מספר לנו מה עם ארבל יהוד ושירי ביבאס
ושוב גבורת החיילות כולן ביחד וכל אחת לחוד ומה אמרו הוריהן כל השנה וחצי ומה עשו כדי שישוחררו ואיך החברים הגיבו וככה זה נמשך ונמשך ונמשך.
ברור שהחמאס הוא אוייב אכזר שהרג ושרף ילדים ונשים ב-7 לאוקטובר.
ברור ששבי היא חווייה איומה, גם אם מאפשרים לשבויים לצפות בטלויזיה מידי פעם.
ברור שהוריהם יוצאים מדעתם מדאגה
הרי כל הסיטואציה הזו לא נורמלית.
לטעמי, אין צורך לנסות "להאכיל" אותנו באינפורמציה מיותרת ולנסות להנדס לנו את התודעה. אתם ערוץ תקשורת, לא משרד ההסברה לא קול הרעם מקהיר לצורך העניין ולא כלום.
אז ברור, אני יכול להעביר ערוץ,א ו לקרוא ספר או ללכת לישון.
ואני עושה את זה בדרך כלל, כי אני ממנן את הצפייה שלי בחדשות כבר הרבה זמן.
אבל, אתמול נסחפתי בהתרגשות הכללית
ורק אח"כ התחלתי לעבד את החווייה.

האם אתם שותפים לתחושות שלי? או שיש לכם מחשבות אחרות

מוזמנים לכתוב פוסט בנושא ואל תשכחו לקשרו לרשומת הצגת הנושא הזו וגם במסגרת התגובות של הנושא החם, כאן למטה.

יוחזרו כל החטופים עכשיו !

כתבו

1.   מוטי אורגד

2.  אריק בנדק חביב

3.  עדי אדלר

4. עדה ק.

הנושא החם - הנשיא טראמפ / עורך מוטי אורגד

 בימים אלה מתחילה הכהונה השנייה של הנשיא דונאלד טראמפ.

כשהוא רץ לנשיאות בפעם הראשונה לא האמנתי שהוא ייבחר כמועמד המפלגה הרפובליקנית. זה נראה לי הזוי מדי.

בבחירות הנוכחיות היה לי די ברור שהוא ייבחר לנשיאות...

לדעתי הבעיה העיקרית של טראמפ היא שהוא לא צפוי. יכולים להיות בכך צדדים טובים אבל בסך הכל זה נראה לי חיסרון גדול ודי מפחיד שאדם כזה שולט באחת המדינות החזקות בעולם (ואולי החזקה ביותר).

מה דעתכם? האם אתם חושבים שטראמפ יהיה נשיא טוב לארה"ב? ולישראל? ולעולם?

כתבו רשומה בנושא ואל תשכחו לכלול בה קישור למדור ולקשר אותה למדור פה בתגובות.

כתבו

1.  אמפיארטי

2.  אריק בנדק חביב

3.  מוטי אורגד

4.  עדי אדלר

הנושא החם - יש הסכם להחזרת החטופים / עורך טליק חרובי

בזמן כתיבת שורות אלה ההסכם עוד לא נחתם אבל יש אישור של הסכם מכל הצדדים.

אפשר לומר בשורה התחתונה שטראמפ שעדיין לא נכנס לתפקיד (בזמן כתיבת שורות אלה נותרו 5 ימים להשבעה)
הוא המנצח הגדול.

נותר לחשוב איזה מורא גדול הטיל טראמפ על נתניהו וחמאס שתוך כמה ימים נתניהו הסכים לוותר על הלוצינציות הכיבוש וההתיישבות בעזה, ויתור על ציר פילדלפי הקדוש, ציר נצרים שהושקע בו הון עתק ו"הסכים" את מה שדחה במשך שנה וארבעה חודשים לקבל חטופים חיים ומתים.

וחמאס כמו חמאס השיג את הפסקת המלחמה וחזרה לכל הרצועה לבד מרצועת בטחון (פרימטר), שספק אם תעזור אם חמאס יחליט להטריד אותנו.

מוזמנים לכתוב דעתכם על המצב החדש, קשרו את הרשומה שלכם לפוסט הזה וגם במסגרת התגובות של הנושא החם כאן למטה.

ברוכים החוזרים

הנושא החם - בדיחות והומור / עורך מוטי אורגד

 רבים מבני האדם אוהבים בדיחות. אנחנו אוהבים לצחוק ולשמוע בדיחה טובה זה מצחיק או לפחות מעורר חיוך.

כמובן שההגדרה של בדיחה "טובה" היא שונה מאדם לאדם. באופן אישי יש בדיחות שיצחיקו אותי גם אם אני מכיר אותן, יש כאלה שפעם הצחיקו אותי אבל כבר לא ויש כאלה שאני פשוט לא מבין למה הן אמורות להצחיק...

כשהילדים שלי היו קטנים נהגתי לספר להם הרבה פעמים בדיחות לא מאוד מצחיקות אבל מאוד ידועות על בעלי חיים.

זה מתחיל כמובן עם הסוס שנכנס לבר ומבקש קולה. הברמן שואל - "עם קש?" והסוס עונה - "עם הרבה קש!"

זה לא מצחיק אותי... אבל פעם הצחיק אותי ופעם הצחיק את הילדים שלי.

כתבו על בדיחות שמצחיקות אתכם או כאלה שלא.

אל תשכחו לכלול ברשומה שלכם קישור למדור ולהוסיף בתגובות פה קישור לרשומה שלכם.

כתבו

1.  אריק בנדק חביב

2. מוטי אור

הנושא החם - אנשים "שצריכים" להרוג / עורך טליק חרובי

טוב הכותרת נשמעת דרמטית מידי, אבל זה לא באמת הכוונה. אסביר.

לפני כמה שנים יצא בישראל ירחון שקראו לו בלייזר. והוא התכוון להיות "ירחון לגברים".
מי שלא לקח אותו ברצינות נהנה לקרוא בו, כמובן שהיו אוכלוסיות שחלק מהתוכן בירחון צרם להם והם הביעו את דברם בקול רם. היו מדורים בירחון שאחד שנקרא כפי שכתבתי בכותרת.

בזמנו כתבתי פוסט בנושא שאביא חלק (כמה דוגמאות) ממנו כאן ואני מציע בהתאם לנושא חם זה.

אנשים ששואלים אותם : היום החמישי לחודש? והם עונים : כל היום.

אנשים שלוחצים לך את היד ועושים לך קליק עם האצבע.

אנשים שרואים אותך מוסיף עצים למדורה והם אומרים : עזוב, עזוב, אתה חונק את האש.

אנשים שאתה אומר להם שקנית מוצר כלשהו והם אומרים: פחחח.קניתי במקום אחר בזול יותר.

אנשים שביום חתונתך עוצרים ליד האוטו המקושט שלך ואומרים: תברח תברח.

אנשים שאומרים : אה אנחנו הוצאנו את הטלויזיה מהבית.

כאלה שעוקפים אותך בתור ברמזור קצר ומבקשים ממך או מסמנים לך : גבר תן להכנס.

נשים שמשתמשות בתואר "חמוד" כדי לתאר גבר.

ודאי גם לכם יש דוגמאות כאלו מהחיים, שמעוררים אצלכם מחשבות כאלה לעיתים.

כתבו פוסט בנושא ,קשרו לרשומת הנושא הח הזהזה וכמוכן גם במסגרת התגובות, בנושא החם הזה .

כתבו

1.  אריק בנדק חביב

2.  מוטי אור

3.  עדי אדלר

4.  n_lee

5.  קנקן