מאז ומעולם גרתי מחוץ למרכז העיר.
בין אם זה היה בשכונת קריית היובל בירושלים, ב-San Fernando Valley (המכונה פשוט "The Valley") בלוס אנג'לס, ברמת אביב, בהרצליה פיתוח או ברעננה, וכמובן ביישוב הנוכחי שהוא במקור כפרי באופיו.
לכן מאז ומעולם נחשפתי לצורך לנסוע כדי להגיע מהבית למרכז העיר או לעיר סמוכה.
בילדותי לא היה לנו רכב משפחתי ונסענו לכל מקום שלא יכולנו ללכת אליו ברגל - באוטובוס. והיו אוטובוסים. היו לפחות שני קווים שאני זוכרת היטב שקישרו בינינו לבין מרכז ירושלים או כל יעד אחר שהזדקקנו לו.
בלוס אנג'לס לא הולכים ברגל, כידוע, ולכל אחד מהורי היתה מכונית. לבית הספר הלכתי ברגל או רכבתי על אופניים, אבל כמעט לכל מקום אליו היינו צריכים להגיע היה צורך להסיע אותנו ברכב.
מעולם לא נסעתי בתחבורה ציבורית כשגרנו בלוס אנג'לס רבתי.
מרמת אביב דווקא היו שניים ואף שלושה קווי אוטובוס שונים שהיוו פתרון לגמרי לא רע כמעט לכל היעדים שהייתי זקוקה להם.
מהרצליה פיתוח היה את קו 12 שקישר בין הרצליה פיתוח לבין מרכז העיר, או לפחות הוריד אותי בכביש חיפה (כיום כביש מספר 2) שבו יכולתי לתפוס כל אוטובוס שנסע לכיוון תל אביב. בנוסף היה קו בשם United Tours - שגם נסע בשבתות ובחגים - שעבר בין כל המלונות בהרצליה פיתוח ונסע עד לתל אביב. הקו הזה שירת אותי בנאמנות בכל שנות מגוריי בהרצליה פיתוח, כאשר גם בית הספר שלי וגם כל חבריי היו מרמת אביב. העובדה שהקו פעל בשבת הציל אותי מהתלות בהורי בכל הקשור להסעות לחברים, מסיבות, חוגים וכמובן הלימודים עצמם.
מרעננה היו כמה וכמה קווי אוטובוס - אמנם חלקם ארוכים ואיטיים - שלקחו אותי בהתחלה לבסיס (שירתתי בקבע כשהתחתנו) ובהמשך למקומות העבודה השונים. עד שקניתי רכב משלי, ובהמשך קבלתי רכב חברה.
ביישוב שבו אני גרה כרגע אמנם עוברים שניים או אפילו שלושה קווי אוטובוס, אבל בתדירות נמוכה יחסית, לא בכל שעות היום, ולאו דווקא ליעדים שרלוונטים עבורי. כך אם אני רוצה לנסוע ליישוב סמוך או לתחנת הרכבת הקרובה עלי לקחת שני אוטובוסים.
כנ"ל אם אני רוצה לנסוע לרעננה או לכפר סבא.
ואם ארצה לנסוע ברכבת, כיון שהתחנה שקרובה אלי (יחסית) היא של "רכבת פרוורים", אצטרך בכל מקרה להחליף רכבת לפחות פעם אחת - גם אם אסע דרומה לכיוון תל אביב והלאה משם וגם אם אסע צפונה לכיוון חיפה.
ואם אעשה את כל זאת עם הרכב הפרטי שלי - אז כמובן יש את סוגיית הפקקים שרק הולכים ומחמירים והגיעו לשיא של כל הזמנים בשנתיים האחרונות, וכשאגיע - תהיה בדרך כלל גם סוגיית החנייה.
אני יודעת שלו הייתי גרה בעיר כמו תל אביב או רמת גן, סוגיית התחבורה הציבורית היתה מעט יותר זמינה ופשוטה עבורי. חברתי 'במבה' נוסעת באוטובוסים כל הזמן, למרות שיש לה רכב פרטי. זה הרבה יותר נוח לה.
אז איך אצלכם? פקקים או תחב"צ? עד כמה אתם מרוצים ונהנים ממה שזמין לכם ועד כמה אתם סובלים? איך זה כיום לעומת איך שהיה פעם?
כתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן.
כתיבה ונסיעה מהנה.
 |
@כל הזכויות שמורות לאתר YNET
|
