יולי 01, 2022

מדור השרביט החם - הפרעות אכילה ושאר ירקות

 בעקבות הפוסט גלוי הלב והמרגש של עדי "היסטוריה של השמנה" חשבתי שמן הראוי לשים נושא כזה במדור השרביט החם.

כמו שעדי הזכירה בפוסט שלה, כשאנחנו היינו צעירות, "הפרעות אכילה" היו הגדרות שהצמידו לתסמונות כמו אנורקסיה ובולימיה, ופחות ייחסו את המונח לאכילה כפייתית והשמנת יתר, אכילה בררנית, אכילת "ניחומים" וכדומה. 

לרבים מאיתנו יש סוג כזה או אחר (גם עם מזערי) של הפרעות אכילה. 

יש את הילדים האלה שפתאום לא נוגעים במאכלים בצבע מסוים.

יש מרקמים שאנחנו לא אוהבים.

יש מבינינו שעיקר התפריט שלהם מורכב מבצקים מסוגים שונים.

יש את אלה (מכירה אישית אחד) שאם הם לא מקבלים כל יום את מנת השווארמה שלהם הם נהיים עצבניים.

יש אנשים שכל הזמן עסוקים במה וכמה אוכלים אנשים שסביבם, ולא רק במה שהם עצמם אוכלים או לא אוכלים. 

לכלתי היו תקופות שרק בחורף היא היתה אוכלת סוג מסוים של אוכל או שותה קפה ורק בקיץ משהו אחר. לשמחתי זה עבר לה. 

כתבו פוסט בנושא הפרעות  או מוזרויות אכילה שלכם או של אחרים (קלות או כבדות) וקשרו אותו למדור השרביט הם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן. 

אז תודה רבה לעדי על הרעיון, וכתיבה מהנה. 

@כל הזכויות שמורות לאתר כמוני


יוני 24, 2022

מדור השרביט החם: דברים שתמצאו אצלי בתיק

אני בחו"ל וכמו תמיד לקראת הנסיעה  - בנוסף לאריזת המזוודה - הכנתי לי את התיק שאותו אני נושאת עלי.

אני מייחסת חשיבות רבה מאד לדברים שאני מכניסה לתיק, כי הם אמורים לשמש אותי בכל מקרה שיצוץ ככה פתאום על הדרך. 

גם כשאני לא בנסיעה אלא בשיגרת חיי, תמיד חשוב לי לוודא שיש עלי בתיק את כל מה שאני עשויה להזדקק לו.

ויותר מכך.

בדרך כלל יהיו אצלי בתיק גם דברים שאחרים עשויים להזדקק להם.

כך יש עלי תמיד ארנק כמובן אבל גם משקפי שמש ומברשת.

יש לי מסיכות (כן כן אני יודעת שרוב האנשים כבר לא עוטים מסיכות) וכמעט תמיד יש לי גם מסיכות רגילות (למקרה ש-T או מישהו אחר יצטרך) וגם מסיכות "ילדים" כי זה מה שהכי מתאים לי לשימוש. ולמקרה שאחד הנכדים יצטרך.

יש עלי מגבונים רגילים ומגבונים לחים. יש לי שפתון ויש לי קרם ידיים (שזו בעצם שפופרת קטנה של קרם גוף ממלון כזה או אחר).

יש לי מסטיקים ולעיתים גם סוכריות מנטוס מנטה - כי זה מה ש-T אוהב. 

לפעמים יש לי בקבוק מים קטן. לא תמיד, תלוי לאן אני יוצאת. כשאני טסה הבקבוק ריק כמובן כי לא מרשים להעלות נוזלים לטיסה. ואני ממלאה אותו אחר כך. 

וברור שיש לי טלפון.

כשאני טסה יש לי גם אוזניות (חוטיות ואלחוטיות) ומטענים שונים (לטלפון, לשעון...) ועט כמובן - לעולם אין לדעת מתי אזדקק פתאום לעט. 

באופן קבוע יש לי בתיק לפחות מטבע אחד של 5 שקלים. לעגלה של הסופר כמובן. 

וגומייה - למקרה שאני צריכה פתאום לאסוף את השיער. 

כשאני בארץ יש לי, בנוסף למפתחות של הבית והרכב, גם מפתח לדירה של בתי. למקרה שאוזעק פתאום לבוא לעזור עם הנכדים. 

ויש את ה"ערכה" של אמפי שכל החברים והמשפחה יודעים עליה - שמכילה כדורים נגד כאב ראש ונגד אלרגיה ופלסטר ותחתונית וטיפות עיניים וטיפות אף ו.....נו הבנתם. בטח שכחתי כמה דברים 

לאחות של גיסתי יש בכלל שני תיקים עליה באופן קבוע, ובאחד מהם תמיד יש לה בקבוק מים ופחית דיאט קולה. 

אמא שלי, למשל, הולכת בלי תיק בכלל. ואם יש לה משקפי שמש, מסיכה או כרטיס אשראי - היא צריכה להחזיק אותם ביד או שהיא דוחפת אותם אצל מי שנמצא איתה, שכן יש לו תיק (או פאוץ' - כמו אבא שלי). 

בקיצור - כל אחד והרגלי ה"תיק" שלו - אז ספרו לי מה יש אצלכם בתיק בדרך כלל? האם אתם בכלל הולכים עם תיק? ומה משתנה כאשר אתם יוצאים בערב, לטיול או חופשה, בארץ או לחו"ל? 

או אולי אתם מכירים הרגלים מעניינים של אחרים שנוגעים לתכולת התיק? 

כיתבו פוסט בנושא וקשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שמוסבר כאן. 

כתיבה מהנה. 

@כל הזכויות שמורות לאתר מורפיוס


יוני 17, 2022

מדור השרביט החם - זריעת קארמה

יש המאמינים בישות עליונה כמו אלוהים ושיטת ה"שכר ועונש" כפי שמופיעים למשל במקרא. 

בתורות המזרח מדובר הרבה על קארמה - שהעקרון שלה, אם הבנתי נכון, הוא שאנחנו בעצם אחראים על מעשינו ושלכל דבר שאנחנו עושים יש או תהיינה השלכות כלשהן מתי שהוא בחיינו (בגלגול הזה או באחד הבאים). 

מי שמאמין בכך מאמין הרבה פעמים שגם דברים שקורים בחיינו הם הבשלה של קארמה עבור מעשים שעשינו בעברנו או בגלגולים קודמים. 

בלי להיות דתיה או מסורתית ובלי להחליט עד כמה אני מאמינה בחוקי הקארמה בעולם, בחרתי לפני שנים לחיות על פי העקרון של זריעת קארמה טובה. אם לא יעזור, לא יזיק. עדיף להיטיב כמה שאפשר עם הזולת, עם העולם וגם עם עצמי (ובלי לפגוע באחרים) גם אם ההשלכות לא תהיינה ברורות לי ולא תבואנה לידי ביטוי באופן חד ומיידי וברור. 

כמו שנאמר - אין סמיכות אירועים בקארמה ולא ניתן לדעת מתי היא פתאום תבשיל. אך בינתיים אני חיה את חיי מתוך הבנה שכל מה שאני זורעת, לטוב ולרע, יבשיל בשלב כזה או אחר. ואני מעדיפה לזרוע טוב, כמה שיותר טוב. או לפחות לא לזרוע רע. 

אני יודעת שרבים מאיתנו כבר פיתחו ציניות וטוענים שכולם כל הזמן מונעים אך ורק על ידי אינטרסים, אין באמת אידיאלים ובעולם שלנו עדיף שכל אחד ידאג לעצמו כי אף אחד אחר לא יעשה זאת. וזה גם די נכון. ובכל זאת - בקטן, באחד על אחד, מתברר שזה לא כזה קשה, ואף מספק בצורה בלתי רגילה, לשאוף לזרוע טוב לב ומעשים טובים. כמה שאפשר. 

אז מה דעתכם? האם הקדשתם לנושא מחשבה אי פעם? האם אתם מסכימים או מתנגדים או שלא גיבשתם דיעה ברורה בעניין? 

כיתבו פוסט בנושא "קארמה" או "גורל" או "מקריות" או "שכר ועונש" או כל נושא שנושק לכך - בעד או נגד או סיפורים שממחישים את העניין. קשרו אותו למדור השרביט החם באמצעות התגובות כפי שהסברתי כאן. 

כתיבה מהנה. 


@התמונה מאתר @pinterest



הפופולריים מכל הזמנים