רובנו או לפחת חלקנו עובדים (או עבדנו בעבר) בעבודה קבועה - כזאת שקיבלנו הכשרה כלשהי אליה (אולי קורס, אולי לימודים באוניברסיטה ואולי סתם חפיפה של חצי שעה עם מי שהחלפנו).
אבל לרבים מאתנו יצא גם לעבוד בעבודות זמניות בעבר. חלקנו אולי עובדים בעבודות זמניות גם היום...
מה מאפיין עבודה זמנית? מן הסתם היותה זמנית. אבל לפעמים הזמני הוא הקבוע.
לדעתי "עבודה זמנית" היא כזאת שאנחנו יודעים שהיא לא זאת שרצינו ושנעזוב אותה לאחר תקופה מסוימת.
לפי הגדרה זאת יכול להיות שגם העבודה הקבועה במשפט הראשון תיחשב על ידינו כזמנית.
כתבו לנו על העבודות הזמניות בהן עבדתם, או שאתם עדיין עובדים בהן, או שאולי אתם חושבים שייצא לכם לעבוד בהן בעתיד...
אני אדם שאוהב לאכול. בילדותי אוכל לא היה עניין מרכזי אצלנו בבית, אכלו כי היה צריך והתפריט היה די משעמם. אימי ז"ל לא בישלה, אבי היה עסוק בפרנסה ואימי השתדלה לעשות כמיטב יכולתה בסוגיה הזאת ואפילו ביקשה מסבתי שגם לא בישלה אבל הייתה לה מבשלת שתשנע לה אוכל מתל אביב.
סבתא הייתה רופאה חשובה בקופת חולים כללית והקריירה שלה איפשרה לה להחזיק מבשלת ונהג צמוד שניתן לה על ידי קופת חולים וכך הייתה יכולה לעזור לאמא.
לא בזה רציתי לעסוק, אלא רק לתת רקע.
למסעדות מיעטנו ללכת, זה לא נראה לנו בילוי בזמנו. ואוכל רחוב התבטא במנת פלפל פעם בשבוע, כשהיינו מסיימים פעולה בתנועה המאוחדת, שהקן שלה היה במרכז העיר ירושלים.
מאז , הידע שלי בתחום והאהבה שלי לאוכל רחוב התפתחו וגדלו ואני מחשיב עצמי לידען לא קטן בתחום.
לפני שאזמין אתכם לכתוב את המלצותיכם לאוכל רחוב, אתן כמה המלצות למקומות שאחריהם תלקקו את האצבעות:
הראשון הוא "השקשוקה של יששכר" ברח היוזמים 1 באור יהודה. שקשוקה שנעשית בעת ההזמנה, מונחת על בגט טרי. אפשר למרוח את הבגט בסלט חצילים, חומוס, טחינה או צירש'י חריף למיטיבי לכת ולשבת במרפסת של המקום ולאכול.(התשלום רק במזומן)
המקום השני הוא הסנדוויץ הטוניסאי של חיים בוקובזה בשוק רמלה. מחנים את האוטו בחניון של שוק רמלה,נכנסים רגלית לשוק וכ- 10 מטר אחרי הכניסה בצד ימין, יש מקום קטנטן עם 4 שולחנות וסנדוויץ טוניסאי אלוהי.
כשתצאו משם אם תפנו ימינה ובתחילת השוק תפנו שמאלה תגיעו אחרי כמה מטרים לדוכן בורקס. יש שם מבחר גדול של בורקס בו כל אחד ימצא את הבורקס עם המילוי שמתאים לו,אני מעדיף בורקס תורכי עם גבינה וביצה שמכניסים לתוך הבורקס. הפצפוץ כשאתה,אוכל את הבורקס נשמע למרחוק
המקום השלישי שמו "מוטאפק" והוא נמצא ברח סלמה 110 בתל אביב והוא נותן מנה של שווארמה או דונר תורכי שימלא אתכם לכמה שעות טובות .
אם תצאו ממוטפאק ותלכו על סלמה מערבה ( בעיקר,כי הוא חד סטרי לנסיעה מערבה..) תגיעו לאל קאלחה,בסלמה 3 חומוסיה מצויינת ומומלצת מאוד.
חומוס מצויין נוסף נמצא ברח יהודה הלוי 93 פינת נחמני, שם נמצא חומוס חמודי שהוא נפלא בפני עצמו
בירושלים יש מקומות מצויינים לחומוס, אמליץ על שני מקומות:
חומוס נזמי או חומוס ערפת כפי שהוא מוכר יותר בקרב חובבי החומוס, בשוק הצורפים ברובע המוסלמי של העיר העתיקה( לא להגיע ביום שישי כי מפוצץ)
וחומוס פינתי במרכז ירושלים.
בחיפה תמצאו את פלפל הזקנים, פלפל מהמעלה הראשונה ברח הואדי 18 בואדי ניסנס שהוא אזור שוקק אוכל רחוב.
שיא הביקור בחיפה מבחינת אוכל רחוב יהיה אם תגיעו לסנדוויץ בר ברכה ברח שבתאי לוי 12 ותתנו לגב' ברכה להרכיב בשבילכם סנדוויץ חלומי שספק אם תוכלו לסיים אותו.
והמלצה על מסעדה אחת : אם תגיעו לנתניהו כנסו לשוק לרח היהלום 5, שם תמצאו את "פינוקי האוכל של כרמל". מסעדת שוק טריפוליטאית, שאין כמוה בעולם!
אשמח אם תשתפו את המלצותיכם ואת ההעדפות שלכם בתחום.
לא, לא ספר שמות שהוא החומש השני מחמשת חומשי תורה (כמה חומשים כבר יכולים להיות?) אלא סיפורי שמות.
לפעמים הורים נותנים לילדים שלהם שמות מיוחדים. לפעמים השמות הם בנאליים או לכל הפחות פופולריים, אבל יש סיפור מיוחד מאחורי הסיבה למתן השם הספציפי הזה לילד או לילדה.
ולפעמים כשהילד מתבגר הוא מחליט לשנות את שמו. במידה מסוימת זה קרה גם לי... הדוגמא הבולטת ביותר המוכרת לי של אדם ששינה את שמו הוא הבן של הזמר האהוב עליי דיוויד בואי שנקרא כשנולד בשם הקליט אך המוזר "זואי בואי" וכשבגר הוא קרא לעצמו דווקא דאנקן ג'ונס.
כמובן שאני לא מדייק בדוגמא הזאת מכיוון שהשם הרשמי (ווהלא כל כך קליט) של זואי בואי היה מלידתו "דאנקן זואי הייווד ג'ונס" אבל הוא בהחלט יכול היה לקרוא לעצמו בשם "זואי בואי" (וחוץ מזה הייתי חייב להביא את הדוגמא הזאת כתרוץ להוספת שיר שבואי כתב לבנו כשהיה צעיר מאוד).
כתבו לנו על הסיפורים המיוחדים מאחורי השם שלכם, השם של ילדכם או סתם שם שאתם מכירים סיפור מיוחד הקשור אליו. אפשר גם לכתוב על הכינוי שלכם בבלוג - מדוע בחרתם בו.
