הנושא החם - למה אתם מכורים? / עורך טליק חרובי

ראשית אמהר ואומר שלא מדובר על התמכרות מהסוג המיידי שעולה לראש כמו סמים או אלכוהול לא עלינו. יותר על תשוקה שלעיתים קשה לנו לשלוט בה.

עד לא לפני הרבה זמן לא יכולתי לעבור ליד חנות ספרים בלי להכנס אליה ולצאת ממנה עם לפחות ספר חדש אחד.

בגדים, נעליים, פרטי לבוש אחרים ,לא מענינים אותי. תקליטים אני כבר לא קונה כי כבר שנים שאין לי פטיפון ורמקולים ולמרות שהייתי מאוד רוצה לחזור להרגל הזה אני צריך להיות מציאותי ולומר שאת המוזיקה,שאני שומע אני צורך בדרכים אחרות.

הייתי רוצה כמובן שיהיה לי סמארטפון חדש ומחשב נייד חדש, כי הקודם התקלקל ולפעמים יש צורך לעשות דברים שיותר קשה לעשות דרך הסמרטפון. 

אבל בעיקרון ההתמכרות שלי נוגעת רק לרכישת ספרים ואני מנוי בספריה ,אבל לגעת בספר חדש עד לא מזמן זו הייתה התשוקה שלי. העניין הזה הסתיים,כי נגמר לי המקום הפיזי להניח ספרים. לכן והתחלתי לרכוש ספרים דיגיטלים שמייתר את התשוקה להסתובב בחנויות ספרים. עכשיו זה פשוט להכנס לאתרים של הוצאות ספרים או לאפליקציות הידועות ולרכוש מהן.

למה אתם מכורים? בפני מה קשה לכם לעמוד? זהוא הנושא החם של השבוע. 

מוזמנים לכתוב רשומה בנושא וקשרו אותה לפוסט הזה בשרביט ובמסגרת התגובות כאן למטה.

שיהיה כמה שיותר רגוע ובטוח.

OpenAI generated

כתבו

1.  אריק בנדק חביב

2.  עדי אדלר

3.  מוטי אור

  

הנושא החם - מה השתנה בעשרים השנים האחרונות? / עורך מוטי אורגד

 n_lee  פרסמה בבלוג שלה שאלון עליו היא ענתה לפני עשרים שנה ׁ(ב-2004) עם התשובות המקוריות ועם התשובות המעודכנות להיום.

כשקראתי את הרשומה חשבתי שאולי כדאי להציע במדור השרביט החם שאלון כלשהו שהבלוגרים יענו עליו. השאלון הספציפי ש- n_lee ענתה עליו לא נראה לי כל כך מתאים וכשניסיתי לחשוב על שאלות אחרות הבנתי שחלק ממה שעניין אותי ברשומה המקורית היה הדברים שהשתנו בעשרים השנים שחלפו מאז פרסום השאלון המקורי.

עשרים שנה זה הרבה זמן... גם אצל המבוגרים שבינינו שכבר היו אנשים בוגרים (ואולי אפילו מיושבים בדעתם) ב-2004 חלו ודאי שינויים רבים.

נסו לחשוב על עצמכם לפני עשרים שנה ולפרסם רשומה המתארת מה השתנה - אם מבחינת העובדות היבשות (עברתם דירה, התחתנתם, נולדו ילדים...) ואם אתם מוכנים - גם מבחינת הלך הרוח והיחס הכללי שלכם לעולם.

אל תשכחו לשים ברשומה קישור למדור ולקשר את הרשומה שלכם למדור בתגובות למטה.

כדי להיכנס למצב הרוח המתאים, הנה הלהיטים שהושמעו ברדיו ב-2004:

כתבו

1.  Ur Cateded

2.  אריק בנדק חביב

3.  מוטי אור

4.  עדי אדלר

הנושא החם - דייקנים או מאחרים כרונים / עורך טליק חרובי

 האם אתם מגיעים בזמן למקומות שקבעתם להיות בהם?
תור לרופא? שעה שנקבעה לתחילת ארוע?
מפגש משפחתי?

תמיד יש מישהו במפגש משפחתי "שלוקח את הזמן שלו" ומגיע אחרי כולם.
תמיד יש את זה שהשעה שבה התבקש להגיע לאן שהוא, בעיניו היא המלצה.
ותמיד יש את אלה שמקבלים הזמנה לארוע שבו כמובן כתובה שעת התחלת הארוע והם יגיעו שעה אחרי, כי בעיניהם ככה זה מקובל ונכון לעשות.

אז אני הפעוט משתדל תמיד לכבד את הזמן שלי ושל אחרים ולהגיע בזמן לכל מקום ואני לפעמים גם מגיע לפני הזמן ב-10 דקות רבע שעה.

בכלל מצאתי שיטה ואם יש לי תור לרופא כלשהו בשעה מסויימת, אגיע כחצי שעה לפני הזמן כי אולי אכנס מוקדם יותר ואשתחרר מהמטלה לעיסוקיי מהר יותר.
וזה עובד ברב המקרים אגב.

אם יש לי פגישה בשעה מסויימת במקום שאני פחות מכיר, אבדוק בוויז כמה זמן לוקח לי להגיע, איפה יש חנייה קרובה ואצא בהתאם.
אני לא אוהב ללכת למקומות שאני לא מכיר בלי לדעת לפחות שיש לי חנייה קרובה.

אם חתונה מתחילה ב- 7 וחצי בערב, אגיע בסביבות השעה הזאת עם שפיל של רבע שעה קדימה מכיון שאני יודע שחתונות לא מתחילות אף פעם בזמן.

הייתי בשבוע שעבר בחתונה בכפר חבד, חתונה חרדית בהפרדה, האורחים הוזמנו ל- 7 בערב, הגעתי ב- 7 וקצת, כי אני לא מכיר את מנהגי העדה החרדית ועדיין החופה התחילה  ב- 8 בערב. לפיכך, הייתי בשקט יכול להגיע סביב השעה הזאת, אבל ההרגל להקפיד על השעה כנראה חזק ממני. 

ספרו לי איך זה אצלכם, האם אתם מאחרים כרוניים,לוקחים את הזמן שלכם בסבבה, או כמוני משתדלים לדייק. אולי אתם דייקנים מטבעכם, אך תמיד מאחרים בשל בני זוגכם. ואולי זה גם מביא לחיכוכים ביניכם?

זה נושא  שרביט החם,אנא קשרו את הפוסטים שלכם לפוסט הזה  ובמסגרת התגובות  של השרביט כאן למטה.

כתבו

1.  מוטי אור

2.  אמפיארטי

3.  אריק בנדק חביב

4.  קנקן