ינואר 03, 2025

הנושא החם - אנשים "שצריכים" להרוג / עורך טליק חרובי

טוב הכותרת נשמעת דרמטית מידי, אבל זה לא באמת הכוונה. אסביר.

לפני כמה שנים יצא בישראל ירחון שקראו לו בלייזר. והוא התכוון להיות "ירחון לגברים".
מי שלא לקח אותו ברצינות נהנה לקרוא בו, כמובן שהיו אוכלוסיות שחלק מהתוכן בירחון צרם להם והם הביעו את דברם בקול רם. היו מדורים בירחון שאחד שנקרא כפי שכתבתי בכותרת.

בזמנו כתבתי פוסט בנושא שאביא חלק (כמה דוגמאות) ממנו כאן ואני מציע בהתאם לנושא חם זה.

אנשים ששואלים אותם : היום החמישי לחודש? והם עונים : כל היום.

אנשים שלוחצים לך את היד ועושים לך קליק עם האצבע.

אנשים שרואים אותך מוסיף עצים למדורה והם אומרים : עזוב, עזוב, אתה חונק את האש.

אנשים שאתה אומר להם שקנית מוצר כלשהו והם אומרים: פחחח.קניתי במקום אחר בזול יותר.

אנשים שביום חתונתך עוצרים ליד האוטו המקושט שלך ואומרים: תברח תברח.

אנשים שאומרים : אה אנחנו הוצאנו את הטלויזיה מהבית.

כאלה שעוקפים אותך בתור ברמזור קצר ומבקשים ממך או מסמנים לך : גבר תן להכנס.

נשים שמשתמשות בתואר "חמוד" כדי לתאר גבר.

ודאי גם לכם יש דוגמאות כאלו מהחיים, שמעוררים אצלכם מחשבות כאלה לעיתים.

כתבו פוסט בנושא ,קשרו לרשומת הנושא הח הזהזה וכמוכן גם במסגרת התגובות, בנושא החם הזה .


כתבו

1.  אריק בנדק חביב

2.  מוטי אור

3.  עדי אדלר

4.  n_lee

5.  קנקן



דצמבר 27, 2024

הנושא החם - תינוק חדש במשפחה / עורך מוטי אורגד

 טליק הציע לכתוב על מוות במשפחה.  נושא כואב ולא פשוט כלל.

תוך כדי כתיבת המחשבות שלי בנושא עלתה בדעתי המחשבה להציע כנושא החם את האירוע ההפוך - לידת תינוק חדש. לרוב זהו נושא משמח בהרבה :-)

כולנו היינו תינוקות, רבים מאתנו הורים לילדים קטנים או גדולים, לחלקינו יש גם נכדים.

ספרו לנו על זיכרונות שלכם מתינוק חדש שהצטרף למשפחה או אולי זיכרונות של הוריכם עליכם כתינוקות או שתפו במחשבות באופן כללי על תינוקות חדשים...

אל תשכחו לכלול ברשומה שלכם קישור למדור ולהוסיף קישור לרשומה שלכם בתיבת התגובות פה.




דצמבר 20, 2024

הנושא החם - מוות במשפחה / עורך טליק חרובי

 בשנה האחרונה אנחנו חווים כעם אובדן של חיילים ואזרחים וזה שובר לב.

אבל איך מתמודדים כשזה מגיע אליכם הבייתה?
כשזה קרוב ונוגע?
אני באופן אישי חוויתי מוות במשפחה לפני 3 חודשים.
האמא של שני אחיי הצעירים יותר הלכה לעולמה. אז נכון שהיא הייתה חולה הרבה זמן וידענו ב-3 חודשים האחרונים לחייה שהסוף קרב ועדיין כשזה קורה, זה סוג של הלם.

אבל מה קורה שמישהו קרוב הולך לעולמו בפתאומיות?
זה סוג של צער אחר? 
אני לא בטוח.
כל אובדן הוא כאב וצער שאין לו סוף והקלישאה " שהזמן עושה את שלו" היא לא נכונה.
אפשר כמובן לחיות עם הצער שהולך ונעשה כהה עם הזמן אבל הגעגוע נשאר לעד.

מה שכן, ההמצאה הגאונית הזאת של השבעה, הזמן שאחרי שקוברים את המת, זמן שהמשפחה מתכנסת בצער ומנחמים הולכים ובאים היא מסייעת לבני המשפחה לעכל ולהקל.
להיות ביחד ולעבור את התקופה הקשה.

ספרו איך זה אצלכם ? 
(אני מבין לגמרי שהנושא עדין ורגיש).

זה הנושא החם לשבוע זה, אנא קשרו את הפוסטים שלכם לפוסט הנושא החם הזה ובמסגרת התגובות כאן בהמשך.



כתבו

1.  מוטי אור

2. אמפיארטי

3. עדי אדלר


הפופולריים מכל הזמנים