הנושא החם - ספרים שאהבתי בילדותי / עורך מוטי אורגד

 adiad כתבה בבלוג שלה רשומה בנושא שהוצע ע"י Wordpress- "מה היה הספר שהכי אהבת בילדותך?"

אני לא אוהב את ההגדרה "הכי אהבת" - וגם adiad לא אהבה את ההגדרה הזאת וציינה כמה וכמה ספרים שהיא אהבה בילדותה - חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות.

חשבתי גם אני על ספרים שאהבתי בילדותי ואני יכול לציין קלות את אייבנהו של סיר וולטר סקוט  שכבר כשקראתי אותו בתור ילד היה כבר בן כ- 150 שנה ואת "חוודג'ה נאסר א-דין" שלא זכרתי או לא ידעתי מי כתב אבל בחיפוש באינטרנט הופתעתי לגלות שמדובר בסופר רוסי בשם סולביוב.

כשאני חושב על כך, הספרים שאהבתי בילדותי היו תלויים בעיקר בשאלה איזה ספרים היו בבית (או בספריה).

מה אתכם? איזה ספרים אהבתם? באיזה גיל?  

ספרו על הספרים ועל עצמכם באותו גיל ואל תשכחו לקשר לרשומה זאת בתגובות. 

הפוסטים החמים

1.  לין הגדול ולין הקטן - ספר ילדות מיוחד שאהבתי ועוד / קנקן

2. ספרים שאהבתי בילדותי - חלק שני / עדי אדלר

3. ספרים שאהבתי בילדותי / אריק בנדק חביב

4. ספרים שאהבתי בילדותי / מוטי אור

הנושא החם - היחס שלנו לדת / עורך מוטי אורגד

 adiad פרסמה בבלוג שלה רשומה בנושא "האם יש לך אורח חיים דתי?"  לפי המלצת כתיבה יומית של WORDPRESS.

הנושא הזה בישראל הוא מעניין. כפי שכתבתי לה בתגובה, יש בישראל הבחנה עקרונית בין "חילוניים", "מסורתיים", "דתיים" ו-"חרדים", אבל למעשה יש קשת מאוד רחבה ולדעתי אף אחד לא מקיים את כל מצוות ומנהגי הדת במלואם.

אני יכול גם להוסיף שאת שתי הקבוצות האחרונות - דתיים וחרדים - אנו לרוב מזהים לפי לבושם (או פריטי לבוש מסוימים), אבל לא כל מי שחובש כיפה הוא באמת דתי ולא כל מי שאינו חובש כיפה (או מי שלובשת מכנסיים) אינו בהכרח לא דתי.

אני לדוגמא אתאיסט. אני לא מאמין בקיומו של אלוהים. יחד עם זאת אני מכבד את המאמינים ואת אמונתם ומקיים חלק מהמצוות היהודיות - הדוגמאות הבולטות הן שאני צם ביום כיפור (אם כי בשנים האחרונות אני שותה מעט מים במהלך הצום) ולא אוכל חמץ בפסח. אני גם לא  אוכל אוכל שהוא ממש לא כשר, אבל זה קשור גם לעובדת היותי טבעוני...

מה היחס שלכם לדת? איזה מצוות אתם מקיימים? איזה אתם לא מסוגלים להבין? מה היחס שלכם לאנשים שהאמונה שלהם שונה מאוד משלכם?

כתבו רשומה בנושא וקשרו אותה למדור בתגובות פה.

פוסטים בנושא החם:

1. יחסי לדת ולאמונה / קנקן

2. היחס שלנו לדת / עדי אדלר

3. כן או לא, האם יש באמצע? / אריק בנדק חביב

4. היחס שלנו לדת / מוטי אור

5. דתות- חודש 7 / עדי בעולם

הנושא החם - דילמות / עורך טליק חרובי

ב2013 אחרי שסיימתי לקרוא את הספר של מאיר שלו

"שתיים דובים"

כתבתי את הפוסט הזה
בקישור כאן

השבוע, 10 שנים אחרי התקשר אלי עיתונאי ורצה לדעת האם אני יודע את הסיפור האמיתי מאחורי הספר "שתיים דובים".

אני יודע אמרתי לו ,אבל השאלה היא לא אם אני יודע או לא. השאלה היא מה יכול לגרום פרסום כזה או אחר לשארי בשרם של המעורבים בפרשה שקרתה בערך לפני 80 שנה.

והאם לספק סקרנות של מישהו, צריך להעיר דוב מרבצו?

מי יהיה אחראי לחומר הנפץ שעלול להתפוצץ ? אם לפני 10 שנים, כשהספר של מאיר שלו ז"ל פורסם, הוא  היכה גלים בקהילה הספציפית והתפוצץ בפניהם, אז מה יהיה עכשיו?

האנשים המעורבים בסיפור בשתיים דובים הלכו לעולמם זה מכבר.

הגילוי לא יחייה אף אחד ורק יוסיף כאב לשארי בשרם, שהם דור שלישי או רביעי והם כמובן לא אחראים לעבר של הוריהם והורי הוריהם.

תוך כדי כתיבת הפוסט אני מבין שאין לי דילמה, שאם הייתה, נעלמה.

אבל עדיין הייתי רוצה לדעת מה אתם הייתם עושים במקרה דומה לזה, יש לכם מידע על משהו נורא שקרה בעבר.

אי אפשר להביא את הנאשם או הנאשמים לדין (ובכל מקרה חלה התיישנות משפטית). העיסוק בלמה לא הביאו אותם לדין כשהיה אפשר, אינו רלוונטי לטעמי.

האם הייתם מפרסמים או לא. זו השאלה

אל תשכחו לקשר את הרשומה למדור בתגובות

המקור ויקיפדיה

* ולמי שעוד לא הספיקו (הרי חג השבועות היום בעיצומו), אפשר להוסיף פוסט לנושא השרביט החם - "מאכלי שבועות".

פוסטים בנושא החם

1. לגלות או לא לגלות, התמודדות עם דילמה ספציפית / עדי אדלר